עושים קציצות מישו, ואבא שלו....

Obsession

הוכחות לקיומו של אלוהים?

אם אני טוען שאני יכול לעוף- מחובתי להוכיח שאני יכול לעוף. זו לא חובתם של אנשים אחרים להוכיח שאני לא יכול לעוף. די בכך שאני לא עף לידם כדי להוכיח שאני לא יכול לעוף.

לבוא ולטעון שקיימת יישות שלא ניתן לראות, להריח, להרגיש על העור, לשקול, למדוד, לצלם, או לבחון בשום אמצעי ישיר, עקיף, אנושי או אלקטרוני - הינה הכרזה יוצאת דופן- שכאמור, מצריכה ראיות יוצאות דופן שלא משתמעות לשתי פנים או פתוחות לפרשנות.

כדי להוכיח שאלוהים קיים צריך לא רק להראות שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר. כמובן שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר. אבל כל מה שזה מוכיח הוא שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר.

כדי להוכיח שיש אלוהים- צריך להביא הוכחות מעשיות לכך שהוא קיים. מי שאומר שהיקום הוא מורכב, ושאנחנו לא יודעים למה, בסך הכל אומר שהוא מורכב ואנחנו לא יודעים למה. בכדי לעשות את הקפיצה מ"אני לא יודע למה היקום מורכב"- ל"אלוהים עשה את זה"- צריך להביא הוכחה חיובית לאלוהים עצמו.

על כן, הכנתי רשימה קטנה של הדברים שבעיני יהוו הוכחה מעשית לקיומו של אלוהים:

הוכחות:

שאלוהים יתגלה לכל האנושות בבת אחת באופן גשמי, שניתן לראות, לצלם לשמוע.

שאלוהים ידבר לכל בני האדם בו זמנית וכולם יבינו אותו וישמעו את אותם הדברים.

שחוקי הטבע יופרו פתאום באופן שאינו פתוח לפרשנות (דברים פתאום יפלו למעלה, מלאכים יופיעו בגופם, חיות ועצמים יופיעו "יש מאין" באופן מתועד, מתים יקומו לתחייה וכו...)

ראיות עקיפות חזקות:

שכל הקביעות המדעיות שרשומות בתורה, ספר בן אלפי שנים- יתבררו כנכונות, ותואמות במאה אחוז לידע המדעי שיש לנו היום- ולא היה לאבותינו.

שכל האנשים בעולם יאמינו בדיוק באותו האל, באותו הספר, בלי שום חילוקי דעות או פרשנות על מיהו אלוהים ומה הוא רוצה מאיתנו. שהדת תאחד את האנושות במקום לפלג אותה.

שרק תפילות של מאמיני דת אחת יזכו למענה (כי הרי כל השאר מתפללים לאלי שקר שלא קיימים), או לפחות שייענו בתדירות הרבה יותר גבוהה משל כל בני דת אחרת.

שרק מאמיניה של דת אחת יהיו בריאים יותר משאר האנושות, יחיו משמעותית יותר זמן משאר האנושות, ישגשגו יותר מבני דתות אחרות.

אבל אף לא אחד מהדברים הללו קורה...

אין "נס" שלא פתוח לפרשנות. אין מאורע בימינו שמפר את חוקי הפיזיקה. יהודים לא חיים טוב יותר מגויים. כל אחד מאיתנו מפרש את אלוהים כראות עיניו- אפילו בתוך הדת עצמה, בה פלגים אינספור רבים אחד עם השני. התורה מלאה בשגיאות מדעיות מגוחכות, טעויות אנטומיות, טעויות אסטרונומיות, והידע המתואר בה תואם בדיוק את מה שהיינו מצפים משבט של נוודים מדבריים מלפני 5000 שנה.

דיכוי וגזענות בשמו של אלוהים

סרטון חזק על גזענות ודיכוי. חבורה של כמרים אפרו-אמריקאים מטיפים לאפלייה נגד הומואים מתוך הטענה שזה נוגד את החוק האלוהי. תוך כדי מושמעים ציטוטים מלפני כמה שנים מפי בית המשפט האמריקאי, בפסיקה אחר פסיקה שקבעו להפריד בין שחורים ללבנים, תוך הסתמכות על הטענה שערבוב בין המינים נוגד את החוק האלוהי.

ניל דגראס טייסון והטיעון מתוך בורות

אפשר לקרוא על כך עוד באתר שלו - הטיעון מתוך בורות

אסטרופיזיקה מא' עד ת'

הרצאה מרתקת על היקום שקובעת קביעה מדהימה: "יש מאין" קורה כל הזמן באופן טבעי.

טים מינצ'ין אלוהים

עכשיו שג'ורג' קרלין הלך הוא כל מה שנשאר

מושלם או צדיק?

1.אלוהים הוא כל יכול

2.אלוהים הוא טוב

השניים האלה לא מסתדרים.

היהדות אומרת שאלוהים הוא "כל יכול" - אין דבר שהוא לא יכול לעשות. כמו כן, שום דבר לא קורה בלי אישורו של אלוהים, אחרת הוא לא היה 'כל יכול'. כאמור, דתיים באמת מברכים את אלוהים על כך "שהכל נהיה בדברו", מתפללים אליו מדי יום על מנת שיפעל באופן אקטיבי למענם, ומכנים דברים טובים שקורים להם "ניסים" ובכך משייכים אותם להתערבות ישירה של אלוהים למענם.

אז אלוהים אחראי להכל. יופי. אבל מה בדבר דברים רעים?

האם אלוהים הוא האחראי לתאונות דרכים, אונס, רצח, ביזה, עבדות, טרור ושאר צרות?

לא- אומרים הדתיים. מי שאחראי לזה הם בני האדם- שקיבלו מאלוהים בחירה חופשית, וניצלו אותה לרעה. אז עולה השאלה- אבל האם הדברים האלה יכולים לקרות נגד רצונו? הרי שום דבר לא יכול לקרות נגד רצונו- או שהוא לא כל יכול.

הבעיה היא שבחירה חופשית מתייחסת רק לפושע. לאדם שבאופן אקטיבי בוחר לפעול באופן רע. אך בחירה חופשית לא מתייחסת לקורבן. אולי אלוהים לא נוקט עמדה בשאלת האנס- אך מה בדבר הנאנסת? איפה הבחירה שלה? האם אלוהים רוצה שהיא תיאנס? האם הוא לא מסוגל להתערב?

אנו שום חוזרים לסוגיה- או שהוא לא רוצה, או שהוא לא יכול. או שהוא לא אלוהים, או שהוא לא טוב.

התדיינתי על כך לא מזמן עם בחור דתי, שזרק לי פתרון:

"ברור שהבורא שולט בכל, אבל זה לא שולל את הבחירה. כשבן אדם מחליט לגנוב, הבורא צופה את זה מראש ושם אותו ליד מישהו שמגיע לו שיגנבו ממנו. ואם מגיע למישהו שיגנבו ממנו על פי חשבונות שמיים או לשם ניסיון, אז ה' ישים לידו מישהו שגם ככה מחליט לגנוב. ואם במקרה אותו אחד יחליט לעשות תשובה ולא לגנוב, אז ה' ישים במקומו מישהו אחר. לכל אחד יש את אפשרות הבחירה, והבורא לוקח את כל הבחירות של כולם ומתאים בין הבחירות של כולם בצורה מושלמת ככה שכל אחד יקבל בדיוק את מה שהוא צריך על פי חשבונות שמיים כדי לעשות את התיקון שלו בצורה הטובה ביותר.

וחלק מהתיקון זה גם מוות, אונס או שאר ייסורים. הבורא עושה את זה בשבילנו, למרות שאנחנו חושבים שזה בא לרעתנו."

מחיאות כפיים סוערות...

אז נניח שביססנו שכל נאנסת בעצם אשמה גם היא- ב"משהו" - אחרת היא לא הייתה נאנסת מלכתחילה. ונניח שנתעלם מכך שהיהדות עצמה טוענת ש"רשע וטוב לו- צדיק ורע לו" (איך הוא צדיק אם רע לו?) – עדיין יש מקרים שאי אפשר לייחס אליהם את הקביעה הזו:

תינוקות, לצורך העניין, עדיין לא הספיקו לחטוא. הם "טלית שכולה תכלת", אך משום מה - 25 אלף תינוקות מתים בכל יום- שזה תינוק כל 3.5 שניות. האם אלוהים לא יודע? האם הוא לא יכול לעזור? האם הוא לא רוצה?

עוד עובדה מאוד מעניינת, היא שמאז שהמציאו את האנטיביוטיקה לפני כמאה ומשהו שנה- הרבה פחות תינוקות מתים... אז ממה הם מתו עד לפני מאה שנה- מחטאים שהם לא הספיקו עוד לבצע? או ממחלות?

ובכן, תסמכו על רבנים שימצאו לכם תשובה- גלגול נשמות!

גם תינוק בן יומו שחוסל על ידי הקב"ה היה אשם- ב"משהו"- שהוא ביצע פעם בחיים אחרים.

למה לתת לו להיוולד בכלל? לא ידוע. למה לחכות תשעה חודשים רק כדי להרוג אותו אחרי כמה שעות? לא ידוע. למה עצם העובדה שהוא מת כבר בחיים קודמים לא סוגרת את החשבון? לא ידוע. למה לא לסגור איתו חשבון בעולם הבא אם הוא כבר שם? גם לא ידוע.

כאמור - "נסתרות דרכי הבורא"'.

אי אפשר לסתור גלגול נשמות, כי הוא לא באמת טיעון. הוא סובייקטיבי לגמרי. כמו הפיל הוורוד השקוף שעומד מאחוריך כרגע- לך תוכיח שהוא לא שם.

גם לא ברור לי איזו מין אם תראה בטיעון גלגול הנשמות נחמה:

- "התינוק שלך בטח היה רשע בחיים קודמים, אלוהים עשה לך טובה..."

- "אז למה הוא היה צריך להרוג לי את התינוק, במקום להחליף לו את הנפש לצורך העניין?"

- "כי כנראה שגם את אשמה במשהו..."

אבל דבר אחד כן אפשר לומר בוודאות:

בתורה, בתלמוד ובמדרשים אין מילה אחת על גלגול נשמות.

אז מאיפה זה בא? מהקבלה וספר הזוהר - שנכתבו במאה ה13 לספירה- בערך 2000 שנה לאחר מעמד הר סיני, ולאחר כ- 1000 שנים שבילתה היהדות בגלות, מוקפת השפעות זרות, אמונות זרות, סיפורים ומעשיות שללא ספק חלחלו...

מעניין שלקח לרבנים כל כך הרבה זמן למצוא פתרון לפרדוקס הזה....

לאלה מאיתנו שטוב להם עם הקביעה שדרכי הבורא נסתרות, או במילים אחרות- תכבה את השכל ותפסיק לשאול- שיבושם להם.

אבל לי באופן אישי יש בעיה קשה עם הקביעה שהמוסר אליו מטיף אלוהים אינו תקף לגביו. שאם אני אתחיל להרוג ילדים זה ייחשב פסול- אבל כשאלוהים עושה את זה זה בסדר. הדבר הראשון שאמור להדליק נורה אדומה בקשר למנהיג, היא כאשר הוא מטיף לתומכיו לקחת דוגמא מדבריו- אך לא ממעשיו.

בחירה חופשית?

מה היא בחירה חופשית? עד כמה הבחירות שלנו הן באמת "חופשיות"?

האם זו מקריות מוחלטת שכל כך הרבה אנסים נאנסו כאשר היו קטנים? שכל כך הרבה אנשים שעברו התעללות הפכו למתעללים בבגרותם?

נכון שזה לא גורף, ושאפשר לנסח זאת כ"נטייה" (לאלימות, להתמכרות, וכו..) אך היכן נכנסת כאן הבחירה?

אדם נולד עם נטייה גנטית שאין לו שליטה עליה, ובשנים הראשונות של ילדותו, אין לו שליטה על החינוך שהוא מקבל- שיש לו השפעה אדירה אם לא דטרמינלית על מי שהוא יהיה כאשר יגדל.

עד כאן אין חידוש, אבל האם באמת קיימים מצבים בהם אין לאדם באמת בחירה חופשית, ולכן לבוא אליו בטענות זה בכלל לא רלוונטי? היום אני מאמין שכן.

ראיתי לא מזמן הרצאה של ג'ים פאלון, אחד המומחים הגדולים לחקר המוח היום בעולם, שסיפר שרוצחים סדרתיים רבים סובלים מ"אלרגיה" לחמלה. מה זה אומר בדיוק? ובכן, פאלון הסתכל על 70 מוחות של רוצחים סדרתיים וגילה שלכולם היה גן נדיר שנקרא MAOA. מדובר בגן שמקבלים מהאם ולכן הוא בעיקר קיים אצל גברים. כעת, הגן הזה גורם לנושאים אותו לאלרגיה לחומר שנקרא "סרטונין"- שהוא החומר שאחראי לתחושת הרוגע בגוף, ולחמלה.

כאשר אנשים שאלרגים לסרטונין נחשפים לסיטואציה שהגוף שלהם אמור לחוש חמלה- הם מתחרפנים, כי מדובר בתגובה אלרגית של ממש.

מנסיוני האישי אני יכול להעיד שאלרגיה אינה קשורה לרצון חופשי- וכמה שאני אהיה מודע לעובדה שפרוות חתול אינה באמת מאיימת עלי- הגוף שלי עדיין יגיב בתגובה אלרגית חריפה. אין כאן בחירה חופשית, לי יש אלרגיה שמשפיעה על הגוף- ולרוצחים יש אלרגיה שמשפיעה על המוח.

פאלון הוסיף עוד בהרצאה שאם משלבים את האלרגיה לסרטונין עם חוויות אלימות בילדות (שסביר מאוד שתמצא בקרב משפחה שסובלת גנטית מזה דורות רבים מאלרגיה לחמלה), והסיכוי שהילד יהפוך לרוצח הוא וודאי.

ההבנה הזאת גרמה לי להרהורים רבים. כמה אנשים מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח בשל "הבחירות" שנקטו בחייהם כאשר לא באמת היה מדובר בבחירה? כמה אנשים כאלה מסתובבים כיום בחוץ, כפצצה מתקתקת שאין לה ברירה אלא להתפוצץ מתישהו? האם באמת אפשר לטעון שהבחירה החופשית אכן קיימת נוכח הגילוי המרעיש הזה? אולי היא קיימת בעוד תחומים? אולי הנטייה הגנטית שלנו, יחד עם החינוך שקיבלנו (שגם הוא מצד הורים שחיו עם אותה נטייה גנטית) הם שקובעים את גורלנו?

זה החזיר אותי לאמונה בה החזקתי תמיד- שסוגיות חברתיות שניסו כל מיני מערכות דתיות ואודיאולוגיות לפתור לאורך הדורות (וכשלו) לא ייפתרו אלא דרך המדע.

רוצחים לא יפסיקו לרצוח, לא משנה כמה אכיפה, ענישה ואיומים מהעולם הבא יהיו.

אנסים לא יפסיקו להיות משועבדים ליצר שלהם- כמה שהם לא ירצו להתעלות מעליו.

אנשים עם נטייה לאלימות גם הם ימשיכו את אילן היוחסין הגאה שלהם.

הרי הומואים טוענים שנים שלא מדובר כאן בבחירה- ואני חושב שצריך להקשיב להם.

אני משוכנע שהפתרון איננו חינוך, או איומים, או התניה. הפתרון הוא ביטול היצר מלכתחילה.

בדיוק כמו שאני לוקח תרופות נגד האלרגיה שלי- רוצחים סדרתיים צריכים לקבל חומר שיפיג את האלרגיה לסרטונין.

בדיוק כמו שאנסים חיים על זריקות של סירוס כימי, ובכך מנוטרל להם היצר המיני שמאפשר להם להתשחרר מהקללה שרוצבת מעל ראשם- כך גם נרקומנים צריכים לקבל תרופות שיגרמו להם לא לחוש "היי" מלכתחילה- מה שיוביל אותם לזנוח את הסם. הם לא ייאלצו עוד להתמודד עם בעיית הרצון שלהם- מכיוון שיבוטל להם הרצון.

ניהלתי על כך שיחה עם מישהו, וזה הוביל ל"אתה לא יכול לשלול מאנשים את זכות הבחירה". אני טוען שבמקרים מסוימים אין בחירה. אני טוען שאם מלכתחילה היינו קונים מכוניות שלא יכולות לעבור את מהירות המאה קמ"ש, אז כל מערך משטרת התנועה היה מוצא עצמו מחוסר עבודה- עם כל הכבוד לקדושת הבחירה.

אני מאמין גדול בבחירה- אבל לדעתי יש מקרים בהם צריך להכיר במציאות, ולראות שאי אפשר להחזיק באמונות שהמדע הפך ללא רלוונטיות.

לצפייה בהרצאה של ג'ים פאלון באתר המדהים TED

למי שאי פעם תהה מה בדיוק קורה בצפון קוריאה

אמאל'ה איזו כת!!!

מיתוס גן העדן

מעורר השראה

הרצאה מפי ריצ'ארד דוקינס

אנשים נוטים להתפלג לשלוש קבוצות בעומדם מול הסתירות שבין הדת למדע – אלה "שאינם יודעים דבר" על המדע, אלה "שיודעים הכל", ואלה שטוענים כי "אין תחרות בין הדת למדע". אני חושד שהדוקטור ג'ון האבגוד, הבישופ של העיר יורק, ככל הנראה משתייך לקבוצה השלישית- שבהם אפתח את דברי.

המשתייכים לקבוצה זו טוענים כי אין תחרות בין הדת למדע ומודים בפה מלא כי הדת אינה מסוגלת להתחרות במדע. הם טוענים שלא מתחוללת כל תחרות, מאחר ומדובר כביכול בשני דברים שונים לחלוטין. הם מודים שמוצא היקום כמתואר בתורה (הכולל גם את מוצא החיים, הגיוון במינים הקיימים בעולם, ומוצא האדם) – אינו אלא סיפור, שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

בקבוצה זו לא תמצא כל התנגדות למדע. לעולם לא תשמע מישהו מהם שואל ברצינות אם סיפור כלשהו בתנ"ך קרה באמת. האם זה קרה באמת? 'באמת?' – הם אומרים. 'כמובן שזה לא "אמיתי" במובן הישיר של המילה. המדע והדת אינם מתחרים על אותה הטריטוריה. הם עוסקים בדברים שונים לחלוטין. שניהם נכונים- אך בדרכים שונות.'

ביטוי שגור, אך עם זאת חסר כל משמעות הוא "המימד הדתי". תיתקלו באמרה כזו כחלק ממשפט כמו "המדע הוא אומנם טוב ויפה, אך אין לו קשר למימד הדתי".

אלה "שאינם יודעים דבר", או בשמם - "הפונדמנטליסטים", לפחות יכולים לנקוף לעצמם את נקודת הכנות. הם נאמנים היסטורית. הם מכירים בכך שעד לאחרונה, אחד מתפקידיה הגדולים של הדת היה לשמש כאסמכתא מדעית: ההסבר לקיום היקום והחיים בו. מבחינה היסטורית, מרבית הדתות התעסקו בביולוגיה ואסטרונומיה. אני מאמין שאם תבקשו ממרבית האנשים להצדיק את אמונתם באל, הם מיד יפנו לסיבה "מדעית". מרבית האנשים מאמנים שחייבים התערבות אלוהית בכדי להסביר את קיום העולם ובעיקר את קיום החיים. הם טועים, אך מערכת החינוך שלנו לא מספקת לכך מענה- כך שהם אינם מודעים לטעותם.

הם צודקים מהסיבה הנוספת שלא ניתן להתחמק מההשלכות המדעיות של הדת. יקום שנברא על ידי אל יתקיים באופן שונה מאוד מכזה שלא. פיזיקה וביולוגיה ביקום ללא אל ייראו שונים מאוד. כך שמרבית טענות הדת הן עצמן מדעיות. הדת הוא למעשה תיאוריה מדעית.

פעמים רבות מטיחים בי האשמות שאני יהיר וחסר סובלנות כאשר אני ניצב אל מול בריאתנים. כמובן שיוהרה היא תכונה בלתי רצויה, ואינני אוהב שמכנים אותי יהיר. אך יש גבול! בכדי לנסות ולהבין את עמדתו של חוקר אבולוציוני כאשר הוא נקלע לויכוח עם בריאתן, יש להתחשב בדוגמא הבאה: דמיינו פרופסור לחקר התקופה הקלאסית, אשר מתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה ובקיא בכל פרטיה. כעת מגיע לו אדם, עם תואר בהנדסה תת-ימית או מוזיקולוגיה וטוען שהרומאים מעולם לא היו בכלל קיימים. האם הייתם מצפים מאותו הפרופסור שגם הוא ירסן את חוסר סבלנותו? והאם הייתם מאשימים אותו ביהירות? או האם הייתם מאשימים דווקא את המהנדס?

הקבוצה השלישית, "אלה שיודעים הכל" (אני מכנה אותם כך בשל עמדתם המתנשאת), חושבים שהדת היא המצאה שחובה להאמין בה מכיוון שהיא טובה לאנשים. יש שיאמרו שזה מכיוון שהיא מנחמת אנשים לאחר מות קרובים, ויש שיאמרו שהיא מספקת קוד מוסרי שבלעדיו בני האדם לא היו יודעים כיצד להתנהג.

שאלת "אמיתות הדת" כלל אינה עומדת על הפרק. 'אולי בכלל אין אלוהים. אנו המשכילים יודעים כי אין כל הוכחות התומכות בכך, ובטח שאין ראיות התומכות ברעיונות מגוחכים כגון נחשים מדברים ותפוחים קסומים- אך האספסוף חסר ההשכלה זקוק לאלוהים שישמור עליו מוסרי.' סוגיית ההסתברות האפסית שאלוהים אכן קיים מסולקת הצידה בשם טובת הכלל ו"שלמותה המוסרית" של החברה. לא אכביד עוד במילים על חברי הקבוצה הזו, מכיוון שכאמור, אין להם דבר לתרום לדיון בשאלת האמת המדעית.

מהו אלוהים?

כעת אשוב להתייחס לקבוצה השלישית, הטוענת כי אין תחרות בין הדת למדע. הטיעון של קבוצה זו בהחלט זכאי להתייחסות רצינית, אך אני סבור כי נמצא שגם בו אין יותר משקל משתי הקבוצות האחרות.

"אלוהים איננו איש מזוקן שחי בשמיים". יופי. - "אז מהו אלוהים?" כעת מגיעות מילות ההתחמקות. "אלוהים אינו שם בחוץ, אלא טמוע בכולנו. אלוהים הוא יצר החיים שבתוכנו. אלוהים הוא מהות כל הדברים. אלוהים הוא היקום- האם אינך מאמין ביקום? כמובן שאתה מאמין ביקום- אז גם אתה מאמין באלוהים. אלוהים הוא אהבה. אתה לא מאמין באהבה? כמובן שכן. רואה? גם אתה מאמין באלוהים."

גם הפיזיקאים המודרניים עלולים להישמע מעט מיסטיים בעודם מדברים המפץ הגדול, ומדוע הוא התרחש כפי שהוא התרחש- מדוע חוקי הפיזיקה הם כמו שהם ולא אחרת, ומדוע היקום בכלל קיים מלכתחילה, וכו. לפעמים אף תשמעו פיזיקאים מודים בפה מלא שישנו באמת מימד מסתורי שטרם נגלה בפנינו- שיתכן ולעולם לא יתגלה בפנינו. לפעמים תשמעו אותם אף אומרים שניתן לכנות מימד מסתורי זה בשם "אלוהים". כדבריו של סטיבן הוקינג – אם נבין את פני הדברים, "נבין את האלוהים".

הבעיה היא ש"האלוהים" הזה, עליו מדברים הפיזיקאים אינו קשור בשום צורה או אופן לאלוהי התורה או זה של כל דת אחרת. כאשר פיזיקאי מכנה את המימד שטרם נגלה למדע בתור 'אלוהים', או את מורכבות היקום בתואר 'אלוהים', הוא איננו מתייחס לדבר מעבר לכינוי מטפורי למורכבות היקום.

אין לכך כל קשר, ולו הפעוט ביותר לאל האישי שסולח לחטאים, מקשיב לתפילות, טרוד עד מאוד במועד כניסת השבת, או המתעסק באורך השרוול והחצאית. ובטח שהם אינם מתייחסים לאל המבצע ניסים, שגרש את האנושות מגן מופלא לאחר שחטאו באכילות תפוח מכושף.

התורה המופלאה

אותה האמת תקפה לגבי אנשים שמנסים לשייך את מאורע המפץ הגדול למעשיית בריאת העולם בספר בראשית. כל דמיון בין השניים הוא זניח ומקרי בהחלט. לא באמת ניתן להשוות בין ההבנה המעמיקה והאדירה של הפיזיקה המודרנית, לבין המיתוסים של היהודים והבבלים העתיקים.

מה אומרים חסידי "אי התחרות" על פסקאות אלה מהתורה, שעד עליית המדע היוו "אסמכתא מדעית" לשאלות בריאת העולם? מה הם אומרים על הפסקאות שסיפקו לאנשים תשובה מוחלטת על מוצא האדם, הסבירו מאורעות בלתי מובנים כניסים ונפלאות, ושקבעו כי קסמים ופלאים אכן קרו במציאות? בידיהם של תומכי "היעדר התחרות", הפכו סיפורים אלה ללא יותר מאנקדוטה מוסרית, סיפורי עם הקשורים במסורת. אין כל פסול בכך, אך זה מרגיז שהם אינם מוכנים להודות בצביעותם.

לדוגמא, לאחרונה נכחתי בהרצאה של הרב הראשי לשעבר, עמנואל יעקוביץ', שדיבר על עוולות הגזענות. גזענות היא אכן דבר מתועב, ויש לספק כנגדה טיעון מוצלח יותר מזה שהוא הציע. "אדם וחווה", הוא טען, "היו אבות האנושות. על כן כל בני האדם משתייכים לאותו הגזע- הגזע האנושי."

מה עלינו להבין מטיעון זה? הרב הראשי הוא אדם משכיל. אין שום סיכוי שהוא באמת מאמין בסיפור של אדם וחווה כאמת היסטורית, אז מה הוא בעצם מנסה לומר? הוא בטח השתמש בסיפור כמשל, כמו שמשתמשים בסיפור של זהבה ושלושת הדובים כדי להמחיש נקודה מוסרית כזאת או אחרת.

אני סבור שאנשי כמורה כל כך רגילים להשתמש בסיפורים מקראיים כמשל שהם כבר אינם מבחינים בין אמת לדמיון.

דת תורשתית

בתור חוקר אבולוציה, איני יכול שלא להבחין בדבר מסוים כאשר אני מביט בדת. בדת קיים דפוס תורשתי הזהה לתורשה גנטית. מרבית האנשים משתייכים לדת אחת ומסוימת. אך גם בכל דת ישנם מאות זרמים, וכל אדם מביע נאמנות אך ורק לזרם אחד בתוך אותה הדת.

מכל הזרמים בעולם, אנו שמים לב לצירוף מקרים זועק: הרוב המוחלט של האנשים מחליטים במקריות מוחלטת להצטרף לאותו הזרם אליו השתייכו הוריהם. הם לא חוברים לזרם שמציג את העדויות החזקות ביותר לאמיתותו, או לזה שחווה את הניסים הגדולים ביותר, זה שמתפאר בקוד המוסרי הצודק ביותר או זה שמחזיק בבית המדרש היפה ביותר, במוזיקה המוצלחת ביותר, או במקובלים המפורסמים ביותר: לא, כאשר בוחר המאמין את הזרם המתאים לו, אשר תמיד משום מה מתייחס לכל יתר הזרמים ככופרים מוחלטים- לא נראה שכל המעלות שציינתי אומרות דבר בעיניו. כל שחשוב הוא התורשה.

מדובר בעובדה מוצקה שלא ניתן להכחישה. אולם אנשים עם ידע מוחלט על טבעה השרירותי של התורשה, עדיין מצליחים להחזיק באמונה כה מוחלטת דווקא בדת שלהם. לעיתים הם מגיעים לרמה קיצונית כה גדולה, עד שהם נכונים ואף שמחים לטבוח בכל מי שמשתייך לדת או זרם אחר.

חוקי הפיזיקה נכונים ביקום כולו. הם אינם שונים בפקיסטן, אפגניסטן, פולין נורבגיה או ישראל. אך עם זאת, אנו משום מה מוכנים לקבל את אמיתות הדת שלנו בלבד, על אף העובדה ששיוכנו דווקא אליה איננו יותר מדבר מקריות גיאוגראפית.

אם תשאלו אנשים למה הם משוכנעים שדווקא דתם היא האמיתית, הם אינם פונים לתורשה- מכיוון שזה באמת נשמע מגוחך. כמו כן, הם אינם פונים לראיות ועובדות- מכיוון שאין, והיום אפילו הדתיים המשכילים מודים בכך. לא- הם פונים לאמונה. אמונה היא התירוץ המושלם. הקלף שמבטל כליל את הצורך לחשוב ולהתבונן בעין מפוקחת בעדויות בשטח. אמונה היא הדבקות ברעיון למרות שאין כל סיבה הגיונית לתמוך בו- ולפעמים דווקא בגלל שאין כל סיבה. הדבר המרגיז הוא שכולנו נדרשים להביע גם כן כבוד: ולנהוג בדת עם כפפות של משי.

אם שוחט אינו נשמע לחוקי צער בעלי החיים, הוא מוצא עצמו על דוכן הנאשמים בגין התעללות. אך מספיק שיטען שמעשיו האכזריים הם הכרח דתי, ומיד אנו ניסוג בהתנצלות ונתיר לו להמשיך במעשיו. דת היא המקרה היחיד בעולם שהפועלים בשמה אינם נדרשים להצדיק את מעשיהם עם טיעון הגיוני. הדת קיבלה אישור להתנהל ללא כל צורך במתן הסברים או מקום לשאלות. ואם אתה במקרה לא מוכן לכבד זאת- אתה מואשם בהפרת זכויות אדם.

אפילו אלה מאיתנו שאינם מאמינים בשום דת אולצנו לכבד את דתם של אחרים. כאשר מנהיגי הקהילה המוסלמית התאספו בקריאה לרצוח את סלמאן רושדי, הם הסיתו לרצח באופן ברור- פשע שכל אדם אחר היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח בגינו. אך האם מישהו מהם נאסר? כמובן שלא, מכיוון שהחברה החילונית "מכבדת" את רגשותיהם, ומזדהה עם "הכאב העמוק" ו"העלבון" שהם חשים. ובכן, אני לא. אני אכבד את עמדתך אם תוכל להצדיק אותה. אך אם תטען לאמיתות דרכך על סמך אמונה בלבד, לא תוכל לדרוש כבוד.

אי הסבירות של האלוהים

אני רוצה לסיים בחזרה למדע. רבים טוענים, וביניהם חברינו שאינם חושבים שיש תחרות בין המדע לדת - שמאחר ואין ראיות התומכות או סותרות את קיום האלוהים, אז הכי בטוח לשמור על ראש פתוח ולהיות אגנוסטי.

בתחילה נראית זו כעמדה חסינה, אך במבט שני מתברר כי מדובר בתירוץ נוסף. מדוע לא להכפיף את אותו ההיגיון על סנטה קלאוס, או פיית השן? מה לגבי מלאכים או סוסים חדי קרן? אין כל ראיה התומכת בקיומם של יצורים אלה, אבל אי אפשר הרי להוכיח שהם לא קיימים... האם עלינו להיות אגנוסטיים גם בנוגע לפיית השן?

הבעיה עם הטיעון האגנוסטי הוא שניתן ליישם אותו לכל המצאה מטופשת שבני אדם יהגו ברגע. אין סוף לאמונות שניתן להמציא, אותן לא ניתן לסתור מדעית. ככלל, איננו מאמינים ברובן, כדוגמת פיות, חדי קרן, דרקונים, סנטה קלאוס, וכו.. אבל אנשים כן מאמינים ביצור בלתי נראה שברא את העולם- באל כזה או אחר, שבמקרה זה אותו האחד בהם מאמינים הוריהם.

אני מאמין שלמרות שרובנו איננו פונדמנטליסטים, ואיננו משתייכים לקבוצה של אלה "שאינם יודעים דבר", אנו עדיין מסתובבים עם התחושה שתורת האבולוציה אינה מספקת בכדי לענות על שאלות החיים המטרידות את כולנו. כל שאני יכול לומר הוא שבתור ביולוג, הרגשה זו נעלמת כליל ככל שלומדים יותר לעומק על החיים והאבולוציה.

ברצוני להוסיף דבר נוסף. ככל שמבינים יותר לעומק את חשיבות האבולוציה, כך הופכים נכונים יותר לרדת מהגדר האגנוסטית ולהכריז על עצמנו כאתיאיסטים. דברים מורכבים ובלתי סבירים מבחינה הסתברותית הינם מעצם טבעם קשים יותר להסברה מאשר דברים פשוטים וסבירים מבחינה הסתברותית.

כל היופי בתיאוריה של דרווין הוא שהיא מסבירה כיצד מציאות מורכבת וקשה להסברה יכולה הייתה להתעצב, צעד אחר צעד, מהתחלה פשוטה וניתנת לתפיסה. אנו מתחילים את ההסבר מההתחלה הפשוטה ביותר לתפיסה: מימן טהור וכמות אדירה של אנרגיה. ההסבר הדרוויני מלווה אותנו בהדרגה, צעד אחר צעד, בצעדים הניתנים לתפיסה- עד לעת המודרנית, בה אנו ניצבים מול המורכבות האדירה של הטבע והיקום. האלטרנטיבה לכך, אותה מקדמים הדתיים, היא קסמים ופלאים. בורא כל יכול שברא את היקום באקט על-טבעי של הנפת שרביט. מעבר לכך שמדובר בטענה מגוחכת, שלא ניתן לקבל מדעית- ובטח שלא לחקור- מדובר גם בתרחיש בלתי הגיוני בעליל מבחינה הסתברותית. עצם הקיום של אל הזכאי לשמו, המחזיק באינטליגנציה אינסופית, מעין מוח-על שקיים מאז ומעולם ובעצמו לא נוצר בידי אינטליגנציה גבוהה יותר- הוא בעצמו חלופה שאינה אפשרית מבחינה הסתברותית.

אפילו אם קיומה של ישות שכזו הייתה מסבירה משהו (וכאמור אין אנו זקוקים לה בכדי להסביר את היקום סביבנו), היא עדיין לא באמת פותרת לנו שום שאלה, מכיוון שהיא מעוררת יותר מסתורין מאשר תשובות.

המדע מספק תשובה לשאלה "כיצד נוצרת מורכבות מתוך פשטות"? טענת האלוהים אינה מספקת תשובה אמיתית לשום דבר, מכיוון שהיא מנסה לענות על שאלות היקום מתוך ההנחה המוקדמת שאלוהים קיים- ולא מהסתכלות אמיתית על הממצאים והסקת מסקנות על פיהם- יהיו אשר יהיו. הדת מניחה שהעולם מורכב ומותירה את זה בכך. איננו יכולים להוכיח שאין אלוהים, אך אנו יכולים לומר בבטחה שמבחינה הסתברותית, אין באמת סיכוי שהוא קיים.

טיפש הכפר

תרי"ג מצוות

היהדות טוענת להיות דת האמת היחידה. היא מתוארת כאוצר החוכמה הנצחי שניתן בידי האל האחד והיחיד לעם "הנבחר".

נבחר לעשות מה?- לחיות על פי מצוות התורה.

לשם איזו מטרה? קידוש האלוהים שנתן אותה.

לא ממש תשובה, יותר כמו טיעון מעגלי.

היהדות אומנם התהוותה לכדי עם, אך בראש ובראשונה היא דת. היא אינה תורה גזענית מכיוון שכל אחד מוזמן להתגייר להפוך ליהודי כשר כמשה רבינו.

מהות היהדות היא המצוות- הקיום היומיומי של 613 פעולות שרירותיות כי כך דורש מישהו שאף אחד לא ראה, למרות שכולם טוענים שהם מכירים אותו.

אז מה הן בדיוק 613 המצוות הללו? כמה מהמתיימרים להחזיק בתואר "יהודים" באמת מכירים ומקיימים אותן?

נתקלתי בעמוד גאוני מבית אתר חופש, בו מופיע פרוייקט שעשה האתר על תרי"ג מצוות היהדות.

613 המצוות המפורטות הן למעשה ה"יהדות" עצמה ב"ה" הידיעה. למידת המצוות והפרשנות שלהן הינו המקצוע עליו שוקדים דתיים וחרדים בישיבות, וקריאת המצוות תתן מושג ברור לבור הסקרן בנוגע לשאלה " מה היא בעצם היהדות?"

לרשימה מלאה של תרי"ג המצוות, משמעותן ופרושן.

http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/taryag.html

זוהי היהדות, על זה אנחנו נלחמים, זו תרומתנו לעולם.

עצוב מאוד...

נשים באסלאם

נתקלתי עכשיו באתר מוסלמי שמציין רשימה של טענות שמועלות נגד האסלאם בשל היחס שלו לנשים.

האתר אומנם מודה שהתופעות האלה קיימות ואף רווחות, אבל לטענתו כל אחד מהסוגיות האלה אינן מהותיות לאסלאם, אלא תולדה של פרשנות לקויה.

ראיתי לנכון לתרגם את הרשימה כעדות לכך שבין אם דיכוי הנשים באסלאם הוא תולדה של פרשנות מוטעית או לא, זה עדיין גיהינום שחיות אותו כחצי מליארד נשים ברחבי העולם המוסלמי.

איפה לעזאזל ארגוני הנשים?!?!?!

===========================

• נשים מוסלמיות חייבות להתכסות
• האסלאם מעודד אלימות נגד נשים
• האשה המוסלמית זכאית רק לחצי מסכום הירושה שיורש גבר
• עדותה של אישה בבית משפט שווה למחצית מעדותו של גבר
• נשים מוסלמיות אינן רשאיות לעבוד מחוץ לבית
• האיסלאם מעודד פוליגמיה (לגברים בלבד..)
• האישה המוסלמי נחותה לגבר
• אסור לנשים מוסלמיות לרכוש השכלה
• לנשים אסור לקחת חלק בהנהגת הקהילה והפוליטיקה
• לנשים אסור לקחת חלק במנהגים דתיים כדוגמת צום בזמן מחזור
• יש לסקול נשים למוות בגין ניאוף (לא גברים)
• לנשים מוסלמיות אסור להינשא לגבר לא מוסלמי
• לאשה המוסלמית אין זכות להתגרש מבעלה
• מי שרצח אישה יפצה את משפחת הקורבן במחצית הסכום שהיה מפצה על רצח גבר
• תלותנה של אישה על אונס אינה קבילה אלא אם ארבעה גברים שומרי מצוות מעידים שאכן כך היה
• גיל הנישואין המותר לנשים באסלאם הינו החל משבע שנים
• ברית מילה לנשים
• נשים מוסלמיות לא מורשות לנהוג
• במקרה של גירושים, לאב יש זכות בלעדית על הילדים
• יש להפריד בין גברים ונשים בציבור, במקום העבודה והתפילה
• רצח נשים על כבוד המשפחה
• משטרת צניעות שמוודא שנשים לבושות כהלכה
• נשים אינן רשאיות להסתובב בחופשיות אלא בליווי בן משפחה ממין זכר

=================

ולינק חביב עם ציטוטים מהקוראן בכל הקשור לנשים:

http://www.skepticsannotatedbible.com/quran/women/long.html

צביעות דתית

הטענה הדתית היא שהתורה נמסרה על ידי אלוהים. משה שהה 40 יום וארבעים לילה על הר סיני, שם הכתיב לו אלוהים את התורה. התורה מגלמת בתוכה אמת נצחית שמסר אלוהים לעמו. 613 החוקים הכתובים בתורה מהווים את המוסר העליון ביותר שקיים- שתקף ללא קשר לזמן. האמת האלוהית תקפה בכל עת, ולבני אדם אין את הסמכות לברור מה מתאים להם ומה לא- כי אז הם מכריזים בכך ששיקול דעתם האישי עולה על זה של אלוהים.

בתורה אסור לשנות ולו אות, בדיוק מכיוון שהיא מילתו הכתובה של אלוהים. אם אלוהים ראה לנכון לצוות עלינו מצווה מסוימת, לנו אין את הסמכות להחליט שהיא לא רלוונטית.

אבל גם היהודים האדוקים ביותר, אלא שיצעקו נגד מצעדי גאווה בירושלים "כי כך כתוב בתורה", ויציתו פחים על קדושת השבת- יתעלמו גם הם כליל מהמצוות "שלא נוחות להם".

כמו פוליגימיה, עבדות, רצח עם וכו...

זו הצביעות האדירה של היהדות, ובעצם של כל הדתות. המאמינים יתרצו את מעשיהם במצוות אלוהיות, ומנגד יתעלמו כליל במצוות שלא מתאימות להם.

ולסיום קליפ חביב מיו טיוב:

ירון ידען - הסרט הטוב ביותר שקיים להחזרה בשאלה

הרצאה מפי ירון ידען, רב חרדי לשעבר, מנהל כולל, שהיה בדרכו להתמנות לפוסק בבית דין רבני וחזר בשאלה.

עשרת הדברות

1. אָנוֹכִי ה' אֱלוֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

-התורה מתאפיינת בחוסר סבלנות יוצא דופן כלפי דתות אחרות. החל מהמצווה התורנית לגרש את יושבי הארץ (כל מי שאינו יהודי) משטח ארץ ישראל, תוך צויי ברור להרוג כל מתנגד. כמו כן, התורה מציינת במפורשות שאין לנהל משא ומתן עם עמים זרים שחיים בשטח ארץ הקודש, ואין להתפשר מולם. כמו כן, לא חסרים בתורה סיפורים על במות זרות שנופצו וכוהנים עובדי אלילים שנרצחו על קידוש ה'.
הסיבה ליחס לוחמני זה היא אך ורק חוסר אמונתם של עמים אלה באלוהי ישראל.


3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

-שלוש המצוות הללו מקוטלגות כ"יהרוג ואל יעבור" כלומר גם אם מדובר בסוגיה של חיים ומוות, אסור לעבור על המצווה. בסיפור המכבים מסופר על אם שדרשה מילדיה להתאבד ולא להתנער מאלוהים בפומבי כפי שדרשו היוונים. בדומה מובא סיפור על זקן שלא הסכים לאכול בשר לא כשר בפומבי. אלה הן מצוות יהרג ואל יעבור.

ומין הסתם העונש על חילול מצווה זו הוא מוות. כך שאין למאמין יותר מדי ברירות.

4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

חז"ל מפרטים לנו בדיוק מה היא “עבודה” ומפרטים 39 סוגי מלאכה, וכמובן את העונש שמוטל על עבריינים:
-זריעה/נטיעה - מוות
חרישה- מוות
קצירה- מוות
עימור- מוות
דישה- מוות
זרייה, ברירה והרקדה- מוות
טחינה- מוות
לישה- מוות
אפייה ובישול- מוות
גזיזה- מוות
ליבון- מוות
ניפוץ- מוות
צביעה- מוות
טוויה- מוות
המיסך- מוות
עשיית שני בתי נירין- מוות
אריגה- מוות
פציעה- מוות
קשירה- מוות
התרה- מוות
תפירה- מוות
קריעה- מוות
צידה- מוות
שחיטה- מוות
הפשטה- מוות
עיבוד/מליחה- מוות
הממחק- מוות
שרטוט- מוות
חיתוך- מוות
כתיבה- מוות
מחיקה- מוות
בנייה- מוות
סתירה- מוות
כיבוי- מוות
הבערה- מוות
הכאה בפטיש- מוות
הוצאה מרשות לרשות- מוות

אם להיות יותר ספציפיים, נכתב כי במידה ואדם מחלל שבת בפומבי, ומבקשים ממנו לחדול מכך שלוש פעמים והוא לא עושה זאת- דמו מותר.

5. כבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
-ציווי גורף, בלי הסתייגויות. גם אם אבא שיכור ומכה. העובר על המצווה מכונה"בן סורר ומורד"- ודינו, איך לא- מוות

6. לא תִרְצַח
לסייגים ראה סעיפים 1-5

7. לא תִנְאָף
כאן נכנסת התורה אל חדר המיטות. בדוגמא המפורסמת של המלך דוד ובת שבע, בה ארגן דוד את מותו של בעלה, ואז ביצע עימה ניאוף, אלוהים הגיב בעונש תמוהה למדי. למרות שדוד ביצע רצח, ובת שבע ביצעה ניאוף- אלוהים העניש את התינוק שנולד להם. וגזר עליו מוות בייסורים.


8. לא תִגְנֹב
אין פסול במצווה זו. רק היא מעלה תהיות. אם ללא התורה אנשים לא יבחינו בין טוב לרע, למה לא כתוב שום דבר על אונס?, או עינויים?, או עבדות ילדים?. בעצם על עבדות מבוגרים כתוב, שזה בסדר גמור.


9. לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
או במילים אחרות- לא תשקר, גם כאן, גזר הדין הוא מוות

10. לא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
כאן התורה בכלל נכנסת לנו לתוך המוח. אקט של חמדה הוא מחשבתי בלבד. אנחנו צריכים להתבייש במחשבות שלנו, לפחד מהן. כמובן שזו לא מצווה שניתן לאכוף. אבל אלוהים יודע.
==========================
====

על אכיפת החוק היהודי היה אחראי הסנהדרין, שהורכב מ70 דיינים שהיוו ערכאה דתית עליונה לאכיפת התורה.

הסנהדרין התקיים עד לשנת 425, אז הוא בוטל בידי חז"ל, שבשל הגלות לא יכלו לאכוף את חוקי התורה על קיהלות העם היהודי. חשוב לציין כי אחד הקריטרניונים החשובים במינוי הדיינים היה מידת חמלתו של המועמד.

עם זאת, על פי חז"ל, העבירות על עשרת הדיברות הן עבירות חמורות, שהעובר עליהן בזדון ובכוונה חייב עליהן מיתה.

קישורים מענינים:
http://he.wikipedia.org/wiki/עבד_עברי

http://www.positiveatheism.org/writ/drlaura.htm

http://www.youtube.com/watch?v=pkRYaMiP4K8

מדע ודת

האמת הכואבת של הדמוגרפיה

במבחן הזמן לא החכם שורד, אלא זה שמעמיד הכי הרבה צאצאים.

במסע בין כוכבים יש כלל עליון שבני האדם נשמעים לו באדיקות- והוא שלא נותנים לתרבות מפגרת טכנולוגיה מתקדמת שהיא לא מוכנה לה- כי זה יוביל לאסון.

ואסון הוא בדיוק מה שקורה כיום בעולם כשמאפשרים לאנשים עם מנטליות של ימי הביניים לקבל גישה לטכנולוגיה של המאה ה21.

אני מדבר ברמה הכי בסיסית של פרו ורבו. זה ברור לחלוטין שהמצווה ללדת כמה שיותר ילדים הייתה רלוונטית למציאות בה אנשים מתו בגיל 30 מזיהום פשוט או הצטננות, ואנשים הביאו לעולם עשרה ילדים בידיעה מלאה ששבעה מהם כנראה שלא ישרדו.

אבל בעולם של היום יש בדיוק שתי תרבויות שמתקיימות אחת לצד השנייה. הראשונה היא התרבות המודרנית, הנאורה, המשוחררת מאמונות תפלות, כשפים וחשיבה המבוססת על פחד מהלא נודע. תרבות בה אנשים מראש מולידים שלושה ילדים כדי לתת להם את החינוך ורמת החיים הטובות ביותר.

ומצד שני יש את התרבות שעדיין תקועה בימיי הביניים- שמסרבת לראות שהעולם השתנה, ולהכיר בכך שהטקסטים המגוחכים שלהם נכתבו בידי בני אדם בדיוק כמוהם- שהתמודדו מול מציאות שאינה קיימת עוד. הם ממשיכים בטמטום שלהם להביא עדיין עשרה ילדים לזוג- ודנים אותם לעוני, בורות, תסכול וטמטום.

והדבר העצוב ביותר הוא שעד שסוף סוף האנושות מצליחה לצאת מתקופת האבן- באמת לצאת ממנה, להפסיק לחיות רדופי פחדים משדים ופיות שקיימים במוח בלבד - הדתיים הולכים לנצח.

המנטליות המדעית הביאה נאורות לעולם- אותה ינצלו הדוסים באשר הם כדי להחזיר אותנו לתקופת האבן.

כי הם מביאים יותר ילדים.

והגרף המתואר בכתבה שאיתה פתחתי את השרשור מציגה את זה יותר טוב מהכל.

הדוסים מתרבים מהר יותר מהחילונים.

בארץ החרדים.

המוסלמים באירופה.

הבריאתנים האוונג'ליסטים באמריקה.

הם מתרבים עם מנטליות של תקופת האבן- אך חופשיים מהמחלות של תקופת האבן, בזכות המדע. ובתמורה הם ישמידו את המדע.

זה ייקח 50או 100 שנה, אבל הם יעשו את זה.

ואנחנו לא יכולים לעצור את זה.

בין תל אביב לטהרן

הקטע הבא נקלח מפוסט שכתב אורי אבנרי

המשטר באיראן אינו דמוקרטי במובן המקובל אצלנו. יש ''מדריך עליון'', הקובע את כללי המשחק. יש מוסדות דתיים, הפוסלים מועמדים שאינם נראים להם. הפרלמנט אינו יכול לקבל חוקים הסותרים את ההלכה הדתית. וההלכה, חוק האלוהים, אינה ניתנת לשינוי, אלא לכל היותר לפירושים שונים.

כל זה אינו כל-כך זר לישראלים. מאז קום המדינה מנסה המחנה הדתי להפוך את ישראל למדינת-ההלכה, שבה תעמוד ההלכה הדתית מעל לחוק. כלומר, חוקים מלפני אלפי שנים, שאינם ניתנים לשינוי, יעמדו מעל לחוקים הנקבעים על-ידי הכנסת, שנבחרה באופן דמוקרטי.

כדי להבין את המשטר האיראני, צריך רק להסתכל באחת המפלגות החשובות בישראל: ש''ס. גם שם יש מדריך עליון, הרב עובדיה יוסף, שעל פיו יישק דבר. הוא הממנה את ראשי המפלגה, הוא המרכיב את רשימת המועמדים לכנסת, הוא המורה לסיעה בכנסת כיצד להצביע בכל דבר ועניין. בש''ס אין בחירות. ובהשוואה להתבטאויותיו התכופות של הרב עובדיה, אחמדינג'אד מדבר ממש באיפוק בריטי.

תודו שזה הופך את כל הסיפור להרבה יותר מעניין

בום

ניסים ונפלאות

זה מדהים עד כמה המוח שלנו מסוגל ליצור חוויות שנראות לנו אמיתיות לחלוטין. אנשים חווים חוויות שהם משוכנעים שקרו, ואין להם מושג עד כמה למוח שלהם היה חלק בעניין. לא הבנתי את עומק הדבר עד שראיתי תוכנית על שיתוק שינה.

בתוכנית הציגו אדם שמשוכנע שהוא נחטף ע"י חייזרים לפני מספר שנים. הוא מספר שלילה אחד הוא התעורר, וגילה שגופו משותק לחלוטין. הוא ראה סביבו חייזרים שנגעו והתרוצצו סביבו. הוא חש כאבים חדים ולחץ בחזה שהקשה מאוד על הנשימה. הוא היה מבועת מרוב פחד. לאחר זמן מה, שהרגיש כמו נצח, הכל התעמעם. בבוקר הוא קם רועד ומבוהל.

אדם שני, נוצרי אדוק, מספר על חוויה דומה באופן מפתיע. לילה אחד הוא התעורר מתוך שינה, משותק לחלוטין בגופו, וראה את השטן בכבודו ובעצמו מוקף שדים. הם עמדו סביבו, צחקו עליו, ובשלב מסוים אחד מהם זינק עליו והתיישב לו על החזה וניסה לחנוק אותו. הוא היה מבועת מרוב פחד. לאחר זמן מה שהרגיש כמו נצח הכל התעמעם, ובבוקר הוא קם רועד ומבוהל.

שיתוק שינה הינו שיתוק זמני של הגוף מיד לאחר יקיצה. לרוב מצב זה מתרחש לאחר ההירדמות או ההתעוררות. בנאדם מתעורר באמצע הלילה, בלי יכולת לזוז  מלבד שליטה בעפעפיים. הוא חש כאב חד בחזה, המדמה מעיכה, ומתקשה מאוד לנשום. באופן מובן הוא נכנס לפאניקה וחרדה עמוקה. הסיבה לכך שהוא אינו מסוגל לזוז היא מכיוון שמבחינת מוחו, הוא עדיין ישן – ובמוח יש מנגנון שמשתק את השרירים בזמן שינה בכדי שלא נפגע בעצמנו. אך מסיבה בלתי ידועה, הבנאדם, על אף שהוא ישן – מתעורר, ועל כן שבוי במצב ביניים בו הוא עדיין חולם, אך מודע לחלוטין. משמעות הדבר היא שהאדם אינו מבין שהוא חולם, אלא משוכנע שאלה הם החיים האמיתיים. הוסיפו לכך את אלמנט החרדה ותקבלו דמיון משתולל. הוא מתחיל לשמוע צעדים, לחשושים, רעשים, שדים, רוחות, חייזרים ומה לא - בחדרו. למעשה, אנשים רבים שחווים שיתוק שינה בתחילה היו משוכנעים שחטפו אותם חייזרים.

בוויקיפדיה יש רשימה של תיעוד התופעה בתרבויות שונות בעולם:

- באפריקה מאמינים שמדובר במכשפה האורבת לאנשים בלילות

- בדרום מזרח אסיה טוענים שאלו הן רוחות רפאים

- ביפן האמונה מדברת על שלשלאות ברזל שכופתות את האדם מתוך שינה

- במלטה מסופר על אלה בשם הדיאלה שחונקת קורבנות בזמן שינה. התרופה המקומית לתופעה היא הנחת סכו"ם מתחת לכרית

- הכורדים מכנים את התופעה מוטקה, וכוונתם לרוח שופטת שבאה לדון אדם שעשה דבר רע

- במקסיקו מאמינים שרוחו של אדם מת המנסה להשתלט על האדם היא האחראית לתופעה

- בתורכיה זוהי חיה רעה בשם הקלבסאן שתוקפת אנשים מתוך שינה

- בייון וקפריסין מדובר בשד בשם מורה 

- באתיופיה מוכרת התופעה כדוקק – רוח רעה

- בצפון קנדה מכונה התופעה "הזקנה המרושעת"

הנקודה ברורה. אנשים חווים חוויה אותה הם לא יכולים להסביר, ומשתמשים באוצר המילים והחוויות הקיים כדי להפוך את הכל להגיוני במוחם. אך מעבר לכך, במצב חרדה, המוח מעצים את החסר ויוצר ממש את החוויות עצמן בהתאם למה שהוא מכיר. חובב מדע בדיוני יהיה משוכנע שהוא רואה חייזרים, נוצרי אדוק יראה את השטן. אנשים אלה לא משקרים – הם באמת חוו את מה שהם מתארים, רק שהחוויה כולה התרחשה במוחם.

התופעה עצמה אינה מסוכנת, והדרך היחידה להילחם בה היא מודעות. ברגע שאדם שחווה שיתוק שינה מודע לכך, אלמנט החרדה נעלם, וההזיות נפסקות, או שלפחות אינן אלימות עוד.

הנקודה מכל זה היא שחובה להסתכל על ניסים ונפלאות מנקודת מבט מפוקחת. אנשים שטוענים שחוו פלאות באמת לא משקרים – הם משוכנעים במה שהם חוו, למרות שהכל קרה בראש שלהם. והראש יכול להיות מאוד משכנע. 

הסתברות

"לאורך מספיק זמן, אחוז ההישרדות של כולם צונח לאפס" - טיילר דרדן, פייט קלאב.

הרבה אנשים שמאמינים בכוח עליון מסתמכים על "נס" שקרה להם. הם טוענים להשגחה אלוהית, ואומרים בצניעות שבטח יש למישהו למעלה תכנית בשבילם, והוא חשב שזה "לא הזמן שלהם עדיין." ואני שואל- עד כמה מרוכז בעצמך אפשר להיות?!?! זה מספיק גרוע שאנשים באמת חושבים שיש ייצור מושלם ואינסופי שברא את היקום העצום שלנו, ובאמת אכפת לו אם אני מחכה שש שעות בין מאכל אחד לאחר. וזה עוד יותר גרוע שאותם האנשים מתעלמים כליל מכל הזוועה היומיומית שמתרחשת סביבם בעולם- תינוקות מתים, נשים נאנסות, מלחמות, רעב, שנאה, אסונות בקנה מידה גלובאלי- את זה הם לא רואים. את כל האנשים שהתחננו להשגחה פרטית או מענה לתפילה וקיבלו כדור בראש- את זה הם לא רואים. מספיק להם שהם עצמם חוו חוויה שנראית להם בלתי סבירה מבחינה הסתברותית- כדי להיות משוכנעים שיש כוח עליון, שאולי מתעלם מכל השאר- אבל משגיח עליהם.

ובכן - שום דבר איננו מופרך לאורך ציר זמן מספיק ארוך. צירופי מקרים מטורפים הופכים מעט פחות מטורפים כשמתחשבים בזה שבעולם המאוכלס במיליארדי אנשים עם אינספור אינטאקציות, ההסתברות היא שמדי פעם יקרו דברים יוצאי דופן. אבל כל אחד מאיתנו שחווה דבר יוצא דופן, מיד בטוח שמעורב בזה כוח עליון, פשוט כי הוא לא מאמין שזה קרה דווקא לו.

הכתבה הבאה התפרסמה בוואינט:

בת 21 אלרגית למים ולא יכולה להתקלח

אין חיים בלי מים, אבל עבור תושבת בריטניה מדובר בחיים ומוות: מיכאלה דוטון היא אחת מ-30 אנשים בעולם הסובלים מאלרגיה נדירה למים. כל מגע ולו הקל ביותר עם מים או אפילו זיעה גוררים תגובה אלרגית חריפה אשר עלולה לגרום למותה.

מיכאלה דוטון, אם חד הורית בת 21, מתגוררת עם בנה והוריה במחוז ווסט מידלנדס שבאנגליה. היא סובלת ממחלה הנקראת אורטיקריה אקווגנית, אלרגיה נדירה ביותר וחשוכת מרפא למים, ממנה סובלים אחד מכל 230 מיליון אנשים בעולם.

לדעת רופאיה, חוסר איזון הורמונלי במהלך הריונה של מיכאלה ככל הנראה גרם למצב המוזר והטרגי הזה. מיכאלה ילדה את בנה מיטשל ב-16 באוקטובר 2005.

מכן, בעקבות רחצה באמבטיה, הופיעה פריחה מגרדת על עורה. מיכאלה פנתה לרופאיה שאיבחנו את מחלתה הנדירה.

כתוצאה מכך, היא יכולה לחבק את בנה רק כשהיא לבושה באופן מלא כיוון שדי בטיפת זיעה שעל עורו של בנה מיטשל או לחות מימית כדי לגרום להופעת פריחה אלרגית. גם רחצה היא לא דבר פשוט עבורה: היא יכולה להתקלח רק פעם בשבוע למשך מספר שניות, וגם אז היא מתייסרת מתגובה אלרגית קשה. מיכאלה כמעט ואינה יוצאת מביתה, והיא אינה יכולה לעסוק במרבית העבודות המוצעות לה.

השבוע, לראשונה, שוחחה מיכאלה עם העיתונות בבריטניה על מצבה, ואמרה: "אסור לי לשתות מים או מיץ פירות משום שהם גורמים לשלפוחיות ונפיחות בגרון. אני יכולה לשתות רק דיאט קולה. אסור לי גם להחזיק במיטשל בני, משום שכל הזעה שלו גורמת לשלפוחיות מגרדות על העור שלי. אם הוא שופך עלי משקה או מרייר וזה נוגע בי, אני מתייסרת. אני אפילו לא יכולה לנגב לו את הדמעות או לרחוץ אותו. זה כאב שורף נוראי ובלתי נסבל".

"כשיורד גשם אסור לי לעזוב את הבית, מחשש שמים יגעו בי", הוסיפה, "אני אסירה בגוף שלי, אין לי חיים בגלל המחלה. אני לא פוגשת חברים משום שהם חוששים שהמחלה מדבקת. אני מקווה שפרסום המחלה תעורר מודעות למחלה ותביא למציאת מרפא ביום מן הימים".

ניסים ונפלאות, וכמוהם גם מחלות נדירות שרק עוד שלושה איש חוץ ממך חולים בהם- הם לא יותר מתולדה סטטיסטית במציאות של שבעה מליארד בני אדם.

הספר של הטובים

אני לא אוהב לנחש. כל הסיפור הזה של איש שאי אפשר לראות אותו, אי אפשר לשמוע אותו, אי אפשר לדעת אם הוא בדיוק חוסם את הדלת כשאתה רוצה לצאת - ואז תמיד לתהות אם אפשר ללכת דרכו, או אם הוא תמיד זז הצידה ברגע האחרון. אני לא אוהב את זה.

בחיים עצמם, כשאני פונה למישהו ומתחיל לדבר איתו, והוא לא עונה לי, או לפחות מהנהן בראש שאני אדע שהוא מקשיב, אני לרוב מפסיק לדבר. אבל אינספור אנשים מדברים מדי יום עם אלוהים, ולפחות אל השפויים מביניהם – הוא לא מדבר חזרה. אפילו את המינימום אלוהים לא נותן למאמיניו, כמו כששולחים מייל לחברה, וגם אם הם לא עונים – תמיד הם ישלחו הודעה אוטומאטית שתגיד "פנייתך התקבלה בהצלחה"... לא היה נחמד לקבל מינימום SMS מאלוהים – פנייתך התקבלה בהצלחה? הרי הוא יודע את המספר שלי...

כשהייתי קטן תמיד שמעתי סביבי שיש לאלוהים את "הספר של הטובים" ו"הספר של הרעים", ושהוא כותב כל שטות שאני עושה. זה מחזיר אותי לנקודה הקודמת שלי על הSMS, הרי אנחנו בעידן האלקטרוני, ובטוח שגם אלוהים מעודכן שמזמן עברנו כבר למסדי נתונים. והרי אם הוא משתמש במסד נתונים, אז בטוח הוא יכול לשלוח מייל בכל פעם שפעולה נוספת שעשיתי נרשמה במאגר. פייסבוק על כל שטות שולחים לי מייל.

נתקלתי בסרטון גאוני שמציג מציאות חלופית שכזו. מציאות בלי תהיות ושאלות בה אלוהים אומנם לא תמיד עונה, אבל בהחלט מודע לחשיבות שבמתן שירות לקוחות.

מחכים למות ממשהו

למי שלא יודע, העולם הולך להיגמר ב2012. באופן אישי אני כבר ארגנתי הכל. חדר אטום, מים מינרלים, הרבה לוף....

אני יודע שבעבר היו לא מעט שמועות שהנה זה בא, ולא קרה כלום. אבל הפעם, כנראה – זה בא.

חבורה של חוקרים הסתכלה על לוח השנה של תרבות המאיה, ושמה לב שהוא מסתיים בתאריך מסוים. הם תרגמו את זה לאנגלית והחליטו שמדובר ב21 לדצמבר, 2012. אז אם תכננתם משהו לתאריך – חבל.

 אין שום מידע מעבר לתאריך. המאיה לא טרחו ליידע אותנו אם התאריך אכן מעיד על הסוף, אם הוא יהיה טוב, רע או סתם מאכזב כמו מרבית הדברים בעולם הזה.

נתקלתי באתר של בחור אחד שכותב ספר על הנושא. הוא טוען שהספר עדיין בשלבים ככה שמומלץ לו להזדזרז כי לא נשאר הרבה זמן, לפרסם ולחיות כאחד.

 בכל מקרה, הוא החליט שהסוף בהכרח יהיה רע, והכין רשימת אסונות פוטנציאלים.

ראיתי לנכון לתרגם אותה, ולהציג אותה לקוראים המודאגים.

 הנה כל הדברים שאולי יהרגו אותנו ב2012:

 סיבות אנושיות:

      -         מגפה

-         מלחמה גרעינית

-         מאיץ החלקיקים בשוויץ

-         ננו טכנולוגיה

-         אפוקליפסה דתית

-         תאונה גרעינית

-         עליית המכונות

-         הנדסה גנטית

-         טעות פטאלית במסע בזמן

 

סיבות מהחלל:

      -         סופרנובה קרובה

-         פיצוץ בחור השחור שבמרכז הגלקסיה שלנו

-         פרץ קרני גמא

-         מטאור

-         התפרצות חום שמשית

-         קרניים קוסמיות

-         ערעור פתאומי של כוח הכבידה במערכת השמש

-         פלישת חייזרים

 

סיבות מכדור הארץ:

      -         התהפכות פתאומית של הקטבים המגנטיים

-         הר געש אדיר

-         עידן קרח

-         התחממות גלובאלית

 אני חושב שמדובר ברשימה די מקיפה. כמובן שמבחינה ססטיסטית הרבה מאוד מאיתנו ימותו הרבה לפני זה מדברים הרבה פחות מרגשים, כמו להיחנק על מצה.

 

חג שמח

 

 

ביקורת עצמית בעולם הערבי

it's about fucking time...

כתות

ניר בן ארצי, גואל רצון, שערי השמיים, סיליקון טייגר, ג'ונסטאון, סיינטולוגיה, פאלון גונג ועוד רבים רבים אחרים.... כולם פועלים אותו הדבר. כשמסתכלים עליהן מבחוץ, על המבנה, אופן הפעולה, ובעיקר השלבים שעובר המגויס החדש, שמים לב לדפוס פעולה עקבי וברור. בין אם הכת מתלבשת בשחור או לבן, שמה דגש על יחסי מין, תרומות, או כל דבר אחר שעולה על רוחו של המנהיג, בסופו של דבר המטרה עצמה היא שעבוד נפשי של החברים לרצון המנהיג, והאמצעים – השלבים להשגת המטרה – הם זהים בין כת לכת.

אני ממליץ לכל מי שנמצא בכת, שוקל לצאת מכת, חושב שהוא אולי נכנס שלא ביודעין לכת (כי כאמור הם לא מפרסמים את עצמם ככאלה), או סתם מתעניין בנושא לראות את הסרטון הגאוני הבא.

שוב, חשוב לזכור, כי העניין הוא התבנית – כל הכתות פועלות בתבנית זהה. הסממנים החיצוניים אולי יהיו שונים, חלק דתיות יותר, רוחניות יותר, אלימות יותר, מיניות יותר וכו.. אך הדפוס הינו זהה.

צפייה נעימה.

 

 

אושר

מה באמת חשוב בחיים? כסף? אנשים רודפים אחרי כסף כל חייהם רק כדי לגלות יום אחד שהם עדיין אומללים, רק שעכשיו יש להם המון חפצים. אולי כוח? ספר שיצא לאחרונה באנגליה המקיף סדרת ראיונות שנערכו עם מאה המנכ"לים של התאגידים הכי גדולים בעולם חושף נתון עקבי ומאוד מעניין- הם כולם אומללים. הם קורסים תחת לחץ, נשואים לעבודה, ומנוכרים לחלוטין מהמשפחה. אז אולי התשובה היא משפחה. אני אישית בעד, אבל גם לא חסרים אנשים שהקדישו את חייהם למשפחה ובוכים על כך שחסרה להם "הגשמה עצמית" בחיים.

דעתי בנושא, לשאלת "משמעות החיים", היא נחרצת - אין. הכי קל להיות דוס, אז המשמעות נורא ברורה: לשרת את הבחור למעלה ולמלא אחר מצוותיו כדי שלא ישלח אותך לגיהינום. הרבה אנשים דתיים טוענים שלא ניתן לדעת מהו מוסר ללא אמונה באל, כי הרי אם אין משמעות לכלום, אז איך יודעים מה הוא טוב או רע? אפשר לענות בכך "שלא עושים לאחרים מה ששנוא עליך", אבל אם לצורך העניין, אני מוכן שיכבו עלי סיגריות, זה אומר שמותר לי לעשות את זה לזולת? אפשר אולי לקבוע שאסור לעשות לאף אחד שום דבר שלא מתקבל בהסכמה, אבל גם כאן יש כל מיני בעיות. מה אם אני לא רוצה לשלם מיסים? לוקחים לי אותם בכל מקרה. אף אחד לא שואל אותי. וזה לא שיש לי אפשרות לסרב, או להגר... לא באתי לכאן מרצון....

אבל לענייננו, מה כבר אנשים רוצים מהחיים שלהם? אני נורא אוהב את הטענה שפשע הוא תולדה של עוני, כי כאמור, עוני מוליד אי שביעות רצון, קנאה ותסכול, שמולידים פשע. אבל משפחות חרדיות במאה שערים מתקיימות בעוני מחפיר, ורמת הפשע שם נמוכה מאוד. משפחות של 14 נפשות מצטופפות בדירות שני חדרים, ומשום מה לא מסוכן להסתובב שם בלילה (אלא אם כן אתה לא לבוש צנוע...) הסיבה לדעתי היא שהכל בראש. אנשים עניים מרחמים על עצמם כי אין להם כסף, ואנשים עשירים מרחמים על עצמם למרות שיש להם כסף. הכל בראש. הכל שכנוע עצמי. חרדים מסוגלים להיות מאושרים כי הם מאמינים בכל ליבם שעולם החומר חסר משמעות. מינקות מטפטפים להם שאושר אמיתי יימצא רק בעבודת רוח וצייתנות לה', ושהחומר מוביל רק לאומללות.

אני לא חושב שצריך ללכת רחוק כל כך, אלא מספיק להכיר בכך שעם כל הכבוד לחומר, זה בסך הכל חומר. אם יהיה לי עוד כסף, זה יהיה נחמד- לא יותר. אני אוכל לטייל בעולם, ולעשות מה שאני רוצה, עד שגם זה יהפוך לשגרה. כהות החושים תשתלט לבסוף כפי שקורה עם כל דבר, ואני כבר לא אתלהב מזה באותה המידה. מה לעשות, ככה אנחנו מתוכנתים.

אם יורשה לי, הסוד לאושר הוא לקבל את מציאות. להבין שלא צריך לחכות שכמה דברים יקרו לפני שתוכל להכריז על אושר, אלא להכיר בזה שעכשיו, ממש עכשיו – זה האושר. להבין שבניגוד למה שהוליווד מנסה למכור לנו, האושר לא מלווה בפעמונים וצלצולים, לא בשלום עולמי ולא בכתוביות של "הם חיו באושר ואושר" – אלא ממש עכשיו. קצת מאכזב, אני יודע. אבל זה מה יש. בדיוק בגלל זה אנשים מסוגלים רק להסתכל אחורה ולומר –"אחחח, אז הייתי מאושר", למרות שבאותו הרגע הם לא הבינו את זה.

אני רוצה להרחיב את הקביעה שלי לאמרה גדולה יותר. ברגע שביססתי מה חשוב – אהבה, משפחה, חברים, קצת הגשמה עצמית, קצת כסף, ובעיקר הרבה מודעות והנמכת ציפיות – כבר לא אכפת לי יותר מכלום. לא מהמדינה, לא מהכלכלה ולא משום דבר – מלבד האיומים על המשכם התקין של חיי וחיי האנשים החשובים לי.

הלוואי וכל בני האדם היו חושבים ככה. הם היו מבינים שאין כל צורך במדינות, בלאומים, בדתות. שאלה כולם מחסומים מלאכותיים שמפרידים בינינו ללא כל סיבה וזורעים עוינות, כעס שנאה ומלחמות. ההבדל היחיד שאינו מלאכותי הוא מחסום השפה, שגם אותה ככל הנראה תפתור הטכנולוגיה תוך מספר שנים.

מה זה משנה לי מי מחזיק בשלטון? מי אוסף את הזבל? אם הוא ערבי, יהודי, סיני או רובוט. איחוליי לאנשים שאפתניים הוא  - שיגיעו לשלטון, וילמדו גם הם על בשרם שתאוות כוח לא מובילה לאושר – העיקר שלא יפריעו לי.  

 

כמה אצבעות אני מחזיק?

לפעמים נראה לי שהחיים בנויים כמו תוכנה ממוחשבת. שהכל עובד על מודל של סיבה ותוצאה. "אם תתקע את האצבעות בשקע החשמלי- תתחשמל." אם תגיד או תעשה X, יקרה Y. עם כל הכבוד לרצון החופשי של כל אחד מאיתנו, בהסתכלות מספיק רחבה זה נראה כאילו יש כמה סיפורים בעולם, שבמהותם הם זהים, והם קורים שוב ושוב כל יום מאז תחילת הזמן, כאשר רק התפאורה ושמות השחקנים משתנים. הטבע האנושי לא השתנה מאז ומעולם, יש לנו עדיין את אותו היצר, אותו השכל ואותו הלב שהיו לאבותינו לפני 30 אלף שנה. הטכנולוגיה אפשרה לנו להתפנק ולהאריך את תוחלת החיים, אבל אותה החשדנות והיצריות שהובילו בעבר לשדות קרב עקובים מדם נגמרות היום בפצצות אטום ומטוסים חמקניים.

בדיוק מסיבה הזאת, "הסיבה והתוצאה", שחוזרת על עצמה בכל רגע מחדש בכל העולם, אפשר להרכיב סטריאוטיפים, פרופילים של פושעים, לכתוב ספרי פסיכולוגיה, ואנשים מספיק חכמים מסוגלים להקים כתות, לצורך העניין. אנשים המתהדרים ביכולת "ראייה על טבעית" אל נפש האדם, אינם אלא אנשים פקחים ש"הבינו את העסק." הם השכילו לראות שלכל התנהגות יש סיבה, ואם בנאדם מתנהג באופן מסוים, כנראה שהתנהגות זו נובעת מאחד מכמה תרחישים, אם הוא מתנהג אחרת, משמע שרשימת הסיבות היא שונה. אם בחורה מסתכלת עליך באופן מסוים היא סתם ידידותית, אבל אם היא עשתה X עם העיניים וY עם השיער, אז היא רוצה אותך, אלא אם כן כך או כך... ממש כמו תוכנת מחשב עם פרמטרים.

אם זה נראה לכם פשטני, דעו כי זה איננו כך מסיבה אחת פשוטה: יש המון פרמטרים. כמות המשתנים בכל מצב נתון היא אדירה, וכדי להיות מסוגל לחזות ולנתח התנהגות אנושית עם אחוזי הצלחה סבירים, צריך להכיר היטב את התרבות הסובבת. בן אדם שיודע לקרוא אנשים בישראל כמו ספר פתוח, לאו דווקא יידע לעשות זאת במוזמביק. בנאדם שיודע לקרוא מצבים רומנטיים, יהיה גרוע במשא ומתן עסקי, וכו.. נכון שיש תכונות אנושיות שטבועות בכולנו: המבט שלנו כשאנחנו מתביישים, משקרים, כועסים וכו.. אבל המון משתנים תרבותיים גם משפיעים עלינו, ולפעמים גינון חברתי בתרבות אחת יהיה בעל משמעות הפוכה בתרבות אחרת.

אולם לא בכל סיטואציה יש המון פרמטרים. דוגמא אחת טובה היא סרטים. היום הרבה יותר קשה להפתיע אותי בסרט. אני זוכר את היום שפתאום "הבנתי" את המשוואה. כשרואים סרט מתח ותמיד שואלים "מי הרוצח, או מי הרע?" תמיד מגיע בסוף הטוויסט. אבל אם יוצאים מנקודת הנחה ש: א - אקדח שנראה במערכה הראשונה תמיד יירה בשלישית. וב - בסופו של דבר הרוצח חייב להיות אחת הדמויות שראינו במהלך כל הסרט, כאשר ה"הכי פחות צפויה" היא ככל הנראה הרוצח – אז המשוואה הופכת מאוד ברורה, ובאיזשהו מקום, הכיף קצת נהרס...

היכולת לחזות התנהגות מניעה את כולנו ביום יום. החתירה שלנו להבין למה אנשים עושים את מה שהם עושים במטרה למנוע פשע, למשל, או סתם מסקרנות טהורה, מעסיקה הוגי דעות ללא הרף. למרות שקטונתי מלהתהדר בתואר "הוגה דעות" אני יכול להודות שגם אני מוטרד לא מעט מ"מה הן הסיבות שגורמות לאנשים להתנהג איך שהם מתנהגים." הרבה פעמים אני משחק עם אשתי משחקים כאלה בהם אנחנו צופים מהצד על סיטואציה ומנסים לחזות מה יקרה ומנמקים לכך סיבה.

עוד משחק כיפי שעוזר מאוד להבין את המכניקה של הנפש הוא לשחק את משחק ה"למה??". שואלים שאלה, כל שאלה, ואז לכל תשובה שנותן האדם ממול עונים ב- "למה?". אם האדם מולכם כנה, המשחק מהר מאוד הופך לדי פולשני, מאחר והוא מאלץ את הנשאל להתמודד עם בסיסי אמונתו שייתכן שהוא בכלל לא מודע אליהם. כי שוב, הכל זה סיבה ותוצאה. אדם עלול להחזיק בדעה מסוימת, פוליטית למשל, שבפועל כלל אינה נובעת מדעתו על פוליטיקה, אלא דווקא ממשהו הרבה יותר עמוק. אם לצורך העניין, מישהי מצביעה ימין או שמאל קיצוני, יכול להיות שהסיבה לכך היא בכלל שקרה לה משהו כשהיא הייתה קטנה, שעיצב את הלך רוחה לגבי כל החיים, ובין היתר גם לגבי הפוליטיקה. אדם רגיל יתעמת עימה ראש בראש על דעתה הפוליטית. אך אדם בעל כושר ראייה יבין כי הדרך לשנות את דעתה הפוליטית אינה כרוחה בשיחה על פוליטיקה, אלא דווקא בשיחה כביכול לא קשורה על הילדות שלה. זאת בידיעה שכאשר הגורם האמיתי יימצא – כמו עץ עקור שיחד עם השורשים נעקרת גם הצמרת – תשתנה השקפת עולמה כליל בנוגע להכל, כולל פוליטיקה.

אני לא הבו אדם הראשון ובטח שלא האחרון בעולם שחושב או מבטא את מילים האלה, כי כאמור, גם אני שחקן בסיפור שחוזר על עצמו פעם אחר פעם.