הוכחות לקיומו של אלוהים?

אם אני טוען שאני יכול לעוף- מחובתי להוכיח שאני יכול לעוף. זו לא חובתם של אנשים אחרים להוכיח שאני לא יכול לעוף. די בכך שאני לא עף לידם כדי להוכיח שאני לא יכול לעוף.

לבוא ולטעון שקיימת יישות שלא ניתן לראות, להריח, להרגיש על העור, לשקול, למדוד, לצלם, או לבחון בשום אמצעי ישיר, עקיף, אנושי או אלקטרוני - הינה הכרזה יוצאת דופן- שכאמור, מצריכה ראיות יוצאות דופן שלא משתמעות לשתי פנים או פתוחות לפרשנות.

כדי להוכיח שאלוהים קיים צריך לא רק להראות שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר. כמובן שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר. אבל כל מה שזה מוכיח הוא שיש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר.

כדי להוכיח שיש אלוהים- צריך להביא הוכחות מעשיות לכך שהוא קיים. מי שאומר שהיקום הוא מורכב, ושאנחנו לא יודעים למה, בסך הכל אומר שהוא מורכב ואנחנו לא יודעים למה. בכדי לעשות את הקפיצה מ"אני לא יודע למה היקום מורכב"- ל"אלוהים עשה את זה"- צריך להביא הוכחה חיובית לאלוהים עצמו.

על כן, הכנתי רשימה קטנה של הדברים שבעיני יהוו הוכחה מעשית לקיומו של אלוהים:

הוכחות:

שאלוהים יתגלה לכל האנושות בבת אחת באופן גשמי, שניתן לראות, לצלם לשמוע.

שאלוהים ידבר לכל בני האדם בו זמנית וכולם יבינו אותו וישמעו את אותם הדברים.

שחוקי הטבע יופרו פתאום באופן שאינו פתוח לפרשנות (דברים פתאום יפלו למעלה, מלאכים יופיעו בגופם, חיות ועצמים יופיעו "יש מאין" באופן מתועד, מתים יקומו לתחייה וכו...)

ראיות עקיפות חזקות:

שכל הקביעות המדעיות שרשומות בתורה, ספר בן אלפי שנים- יתבררו כנכונות, ותואמות במאה אחוז לידע המדעי שיש לנו היום- ולא היה לאבותינו.

שכל האנשים בעולם יאמינו בדיוק באותו האל, באותו הספר, בלי שום חילוקי דעות או פרשנות על מיהו אלוהים ומה הוא רוצה מאיתנו. שהדת תאחד את האנושות במקום לפלג אותה.

שרק תפילות של מאמיני דת אחת יזכו למענה (כי הרי כל השאר מתפללים לאלי שקר שלא קיימים), או לפחות שייענו בתדירות הרבה יותר גבוהה משל כל בני דת אחרת.

שרק מאמיניה של דת אחת יהיו בריאים יותר משאר האנושות, יחיו משמעותית יותר זמן משאר האנושות, ישגשגו יותר מבני דתות אחרות.

אבל אף לא אחד מהדברים הללו קורה...

אין "נס" שלא פתוח לפרשנות. אין מאורע בימינו שמפר את חוקי הפיזיקה. יהודים לא חיים טוב יותר מגויים. כל אחד מאיתנו מפרש את אלוהים כראות עיניו- אפילו בתוך הדת עצמה, בה פלגים אינספור רבים אחד עם השני. התורה מלאה בשגיאות מדעיות מגוחכות, טעויות אנטומיות, טעויות אסטרונומיות, והידע המתואר בה תואם בדיוק את מה שהיינו מצפים משבט של נוודים מדבריים מלפני 5000 שנה.

דיכוי וגזענות בשמו של אלוהים

סרטון חזק על גזענות ודיכוי. חבורה של כמרים אפרו-אמריקאים מטיפים לאפלייה נגד הומואים מתוך הטענה שזה נוגד את החוק האלוהי. תוך כדי מושמעים ציטוטים מלפני כמה שנים מפי בית המשפט האמריקאי, בפסיקה אחר פסיקה שקבעו להפריד בין שחורים ללבנים, תוך הסתמכות על הטענה שערבוב בין המינים נוגד את החוק האלוהי.

ניל דגראס טייסון והטיעון מתוך בורות

אפשר לקרוא על כך עוד באתר שלו - הטיעון מתוך בורות

אסטרופיזיקה מא' עד ת'

הרצאה מרתקת על היקום שקובעת קביעה מדהימה: "יש מאין" קורה כל הזמן באופן טבעי.

טים מינצ'ין אלוהים

עכשיו שג'ורג' קרלין הלך הוא כל מה שנשאר

מושלם או צדיק?

1.אלוהים הוא כל יכול

2.אלוהים הוא טוב

השניים האלה לא מסתדרים.

היהדות אומרת שאלוהים הוא "כל יכול" - אין דבר שהוא לא יכול לעשות. כמו כן, שום דבר לא קורה בלי אישורו של אלוהים, אחרת הוא לא היה 'כל יכול'. כאמור, דתיים באמת מברכים את אלוהים על כך "שהכל נהיה בדברו", מתפללים אליו מדי יום על מנת שיפעל באופן אקטיבי למענם, ומכנים דברים טובים שקורים להם "ניסים" ובכך משייכים אותם להתערבות ישירה של אלוהים למענם.

אז אלוהים אחראי להכל. יופי. אבל מה בדבר דברים רעים?

האם אלוהים הוא האחראי לתאונות דרכים, אונס, רצח, ביזה, עבדות, טרור ושאר צרות?

לא- אומרים הדתיים. מי שאחראי לזה הם בני האדם- שקיבלו מאלוהים בחירה חופשית, וניצלו אותה לרעה. אז עולה השאלה- אבל האם הדברים האלה יכולים לקרות נגד רצונו? הרי שום דבר לא יכול לקרות נגד רצונו- או שהוא לא כל יכול.

הבעיה היא שבחירה חופשית מתייחסת רק לפושע. לאדם שבאופן אקטיבי בוחר לפעול באופן רע. אך בחירה חופשית לא מתייחסת לקורבן. אולי אלוהים לא נוקט עמדה בשאלת האנס- אך מה בדבר הנאנסת? איפה הבחירה שלה? האם אלוהים רוצה שהיא תיאנס? האם הוא לא מסוגל להתערב?

אנו שום חוזרים לסוגיה- או שהוא לא רוצה, או שהוא לא יכול. או שהוא לא אלוהים, או שהוא לא טוב.

התדיינתי על כך לא מזמן עם בחור דתי, שזרק לי פתרון:

"ברור שהבורא שולט בכל, אבל זה לא שולל את הבחירה. כשבן אדם מחליט לגנוב, הבורא צופה את זה מראש ושם אותו ליד מישהו שמגיע לו שיגנבו ממנו. ואם מגיע למישהו שיגנבו ממנו על פי חשבונות שמיים או לשם ניסיון, אז ה' ישים לידו מישהו שגם ככה מחליט לגנוב. ואם במקרה אותו אחד יחליט לעשות תשובה ולא לגנוב, אז ה' ישים במקומו מישהו אחר. לכל אחד יש את אפשרות הבחירה, והבורא לוקח את כל הבחירות של כולם ומתאים בין הבחירות של כולם בצורה מושלמת ככה שכל אחד יקבל בדיוק את מה שהוא צריך על פי חשבונות שמיים כדי לעשות את התיקון שלו בצורה הטובה ביותר.

וחלק מהתיקון זה גם מוות, אונס או שאר ייסורים. הבורא עושה את זה בשבילנו, למרות שאנחנו חושבים שזה בא לרעתנו."

מחיאות כפיים סוערות...

אז נניח שביססנו שכל נאנסת בעצם אשמה גם היא- ב"משהו" - אחרת היא לא הייתה נאנסת מלכתחילה. ונניח שנתעלם מכך שהיהדות עצמה טוענת ש"רשע וטוב לו- צדיק ורע לו" (איך הוא צדיק אם רע לו?) – עדיין יש מקרים שאי אפשר לייחס אליהם את הקביעה הזו:

תינוקות, לצורך העניין, עדיין לא הספיקו לחטוא. הם "טלית שכולה תכלת", אך משום מה - 25 אלף תינוקות מתים בכל יום- שזה תינוק כל 3.5 שניות. האם אלוהים לא יודע? האם הוא לא יכול לעזור? האם הוא לא רוצה?

עוד עובדה מאוד מעניינת, היא שמאז שהמציאו את האנטיביוטיקה לפני כמאה ומשהו שנה- הרבה פחות תינוקות מתים... אז ממה הם מתו עד לפני מאה שנה- מחטאים שהם לא הספיקו עוד לבצע? או ממחלות?

ובכן, תסמכו על רבנים שימצאו לכם תשובה- גלגול נשמות!

גם תינוק בן יומו שחוסל על ידי הקב"ה היה אשם- ב"משהו"- שהוא ביצע פעם בחיים אחרים.

למה לתת לו להיוולד בכלל? לא ידוע. למה לחכות תשעה חודשים רק כדי להרוג אותו אחרי כמה שעות? לא ידוע. למה עצם העובדה שהוא מת כבר בחיים קודמים לא סוגרת את החשבון? לא ידוע. למה לא לסגור איתו חשבון בעולם הבא אם הוא כבר שם? גם לא ידוע.

כאמור - "נסתרות דרכי הבורא"'.

אי אפשר לסתור גלגול נשמות, כי הוא לא באמת טיעון. הוא סובייקטיבי לגמרי. כמו הפיל הוורוד השקוף שעומד מאחוריך כרגע- לך תוכיח שהוא לא שם.

גם לא ברור לי איזו מין אם תראה בטיעון גלגול הנשמות נחמה:

- "התינוק שלך בטח היה רשע בחיים קודמים, אלוהים עשה לך טובה..."

- "אז למה הוא היה צריך להרוג לי את התינוק, במקום להחליף לו את הנפש לצורך העניין?"

- "כי כנראה שגם את אשמה במשהו..."

אבל דבר אחד כן אפשר לומר בוודאות:

בתורה, בתלמוד ובמדרשים אין מילה אחת על גלגול נשמות.

אז מאיפה זה בא? מהקבלה וספר הזוהר - שנכתבו במאה ה13 לספירה- בערך 2000 שנה לאחר מעמד הר סיני, ולאחר כ- 1000 שנים שבילתה היהדות בגלות, מוקפת השפעות זרות, אמונות זרות, סיפורים ומעשיות שללא ספק חלחלו...

מעניין שלקח לרבנים כל כך הרבה זמן למצוא פתרון לפרדוקס הזה....

לאלה מאיתנו שטוב להם עם הקביעה שדרכי הבורא נסתרות, או במילים אחרות- תכבה את השכל ותפסיק לשאול- שיבושם להם.

אבל לי באופן אישי יש בעיה קשה עם הקביעה שהמוסר אליו מטיף אלוהים אינו תקף לגביו. שאם אני אתחיל להרוג ילדים זה ייחשב פסול- אבל כשאלוהים עושה את זה זה בסדר. הדבר הראשון שאמור להדליק נורה אדומה בקשר למנהיג, היא כאשר הוא מטיף לתומכיו לקחת דוגמא מדבריו- אך לא ממעשיו.

בחירה חופשית?

מה היא בחירה חופשית? עד כמה הבחירות שלנו הן באמת "חופשיות"?

האם זו מקריות מוחלטת שכל כך הרבה אנסים נאנסו כאשר היו קטנים? שכל כך הרבה אנשים שעברו התעללות הפכו למתעללים בבגרותם?

נכון שזה לא גורף, ושאפשר לנסח זאת כ"נטייה" (לאלימות, להתמכרות, וכו..) אך היכן נכנסת כאן הבחירה?

אדם נולד עם נטייה גנטית שאין לו שליטה עליה, ובשנים הראשונות של ילדותו, אין לו שליטה על החינוך שהוא מקבל- שיש לו השפעה אדירה אם לא דטרמינלית על מי שהוא יהיה כאשר יגדל.

עד כאן אין חידוש, אבל האם באמת קיימים מצבים בהם אין לאדם באמת בחירה חופשית, ולכן לבוא אליו בטענות זה בכלל לא רלוונטי? היום אני מאמין שכן.

ראיתי לא מזמן הרצאה של ג'ים פאלון, אחד המומחים הגדולים לחקר המוח היום בעולם, שסיפר שרוצחים סדרתיים רבים סובלים מ"אלרגיה" לחמלה. מה זה אומר בדיוק? ובכן, פאלון הסתכל על 70 מוחות של רוצחים סדרתיים וגילה שלכולם היה גן נדיר שנקרא MAOA. מדובר בגן שמקבלים מהאם ולכן הוא בעיקר קיים אצל גברים. כעת, הגן הזה גורם לנושאים אותו לאלרגיה לחומר שנקרא "סרטונין"- שהוא החומר שאחראי לתחושת הרוגע בגוף, ולחמלה.

כאשר אנשים שאלרגים לסרטונין נחשפים לסיטואציה שהגוף שלהם אמור לחוש חמלה- הם מתחרפנים, כי מדובר בתגובה אלרגית של ממש.

מנסיוני האישי אני יכול להעיד שאלרגיה אינה קשורה לרצון חופשי- וכמה שאני אהיה מודע לעובדה שפרוות חתול אינה באמת מאיימת עלי- הגוף שלי עדיין יגיב בתגובה אלרגית חריפה. אין כאן בחירה חופשית, לי יש אלרגיה שמשפיעה על הגוף- ולרוצחים יש אלרגיה שמשפיעה על המוח.

פאלון הוסיף עוד בהרצאה שאם משלבים את האלרגיה לסרטונין עם חוויות אלימות בילדות (שסביר מאוד שתמצא בקרב משפחה שסובלת גנטית מזה דורות רבים מאלרגיה לחמלה), והסיכוי שהילד יהפוך לרוצח הוא וודאי.

ההבנה הזאת גרמה לי להרהורים רבים. כמה אנשים מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח בשל "הבחירות" שנקטו בחייהם כאשר לא באמת היה מדובר בבחירה? כמה אנשים כאלה מסתובבים כיום בחוץ, כפצצה מתקתקת שאין לה ברירה אלא להתפוצץ מתישהו? האם באמת אפשר לטעון שהבחירה החופשית אכן קיימת נוכח הגילוי המרעיש הזה? אולי היא קיימת בעוד תחומים? אולי הנטייה הגנטית שלנו, יחד עם החינוך שקיבלנו (שגם הוא מצד הורים שחיו עם אותה נטייה גנטית) הם שקובעים את גורלנו?

זה החזיר אותי לאמונה בה החזקתי תמיד- שסוגיות חברתיות שניסו כל מיני מערכות דתיות ואודיאולוגיות לפתור לאורך הדורות (וכשלו) לא ייפתרו אלא דרך המדע.

רוצחים לא יפסיקו לרצוח, לא משנה כמה אכיפה, ענישה ואיומים מהעולם הבא יהיו.

אנסים לא יפסיקו להיות משועבדים ליצר שלהם- כמה שהם לא ירצו להתעלות מעליו.

אנשים עם נטייה לאלימות גם הם ימשיכו את אילן היוחסין הגאה שלהם.

הרי הומואים טוענים שנים שלא מדובר כאן בבחירה- ואני חושב שצריך להקשיב להם.

אני משוכנע שהפתרון איננו חינוך, או איומים, או התניה. הפתרון הוא ביטול היצר מלכתחילה.

בדיוק כמו שאני לוקח תרופות נגד האלרגיה שלי- רוצחים סדרתיים צריכים לקבל חומר שיפיג את האלרגיה לסרטונין.

בדיוק כמו שאנסים חיים על זריקות של סירוס כימי, ובכך מנוטרל להם היצר המיני שמאפשר להם להתשחרר מהקללה שרוצבת מעל ראשם- כך גם נרקומנים צריכים לקבל תרופות שיגרמו להם לא לחוש "היי" מלכתחילה- מה שיוביל אותם לזנוח את הסם. הם לא ייאלצו עוד להתמודד עם בעיית הרצון שלהם- מכיוון שיבוטל להם הרצון.

ניהלתי על כך שיחה עם מישהו, וזה הוביל ל"אתה לא יכול לשלול מאנשים את זכות הבחירה". אני טוען שבמקרים מסוימים אין בחירה. אני טוען שאם מלכתחילה היינו קונים מכוניות שלא יכולות לעבור את מהירות המאה קמ"ש, אז כל מערך משטרת התנועה היה מוצא עצמו מחוסר עבודה- עם כל הכבוד לקדושת הבחירה.

אני מאמין גדול בבחירה- אבל לדעתי יש מקרים בהם צריך להכיר במציאות, ולראות שאי אפשר להחזיק באמונות שהמדע הפך ללא רלוונטיות.

לצפייה בהרצאה של ג'ים פאלון באתר המדהים TED