מושלם או צדיק?

1.אלוהים הוא כל יכול

2.אלוהים הוא טוב

השניים האלה לא מסתדרים.

היהדות אומרת שאלוהים הוא "כל יכול" - אין דבר שהוא לא יכול לעשות. כמו כן, שום דבר לא קורה בלי אישורו של אלוהים, אחרת הוא לא היה 'כל יכול'. כאמור, דתיים באמת מברכים את אלוהים על כך "שהכל נהיה בדברו", מתפללים אליו מדי יום על מנת שיפעל באופן אקטיבי למענם, ומכנים דברים טובים שקורים להם "ניסים" ובכך משייכים אותם להתערבות ישירה של אלוהים למענם.

אז אלוהים אחראי להכל. יופי. אבל מה בדבר דברים רעים?

האם אלוהים הוא האחראי לתאונות דרכים, אונס, רצח, ביזה, עבדות, טרור ושאר צרות?

לא- אומרים הדתיים. מי שאחראי לזה הם בני האדם- שקיבלו מאלוהים בחירה חופשית, וניצלו אותה לרעה. אז עולה השאלה- אבל האם הדברים האלה יכולים לקרות נגד רצונו? הרי שום דבר לא יכול לקרות נגד רצונו- או שהוא לא כל יכול.

הבעיה היא שבחירה חופשית מתייחסת רק לפושע. לאדם שבאופן אקטיבי בוחר לפעול באופן רע. אך בחירה חופשית לא מתייחסת לקורבן. אולי אלוהים לא נוקט עמדה בשאלת האנס- אך מה בדבר הנאנסת? איפה הבחירה שלה? האם אלוהים רוצה שהיא תיאנס? האם הוא לא מסוגל להתערב?

אנו שום חוזרים לסוגיה- או שהוא לא רוצה, או שהוא לא יכול. או שהוא לא אלוהים, או שהוא לא טוב.

התדיינתי על כך לא מזמן עם בחור דתי, שזרק לי פתרון:

"ברור שהבורא שולט בכל, אבל זה לא שולל את הבחירה. כשבן אדם מחליט לגנוב, הבורא צופה את זה מראש ושם אותו ליד מישהו שמגיע לו שיגנבו ממנו. ואם מגיע למישהו שיגנבו ממנו על פי חשבונות שמיים או לשם ניסיון, אז ה' ישים לידו מישהו שגם ככה מחליט לגנוב. ואם במקרה אותו אחד יחליט לעשות תשובה ולא לגנוב, אז ה' ישים במקומו מישהו אחר. לכל אחד יש את אפשרות הבחירה, והבורא לוקח את כל הבחירות של כולם ומתאים בין הבחירות של כולם בצורה מושלמת ככה שכל אחד יקבל בדיוק את מה שהוא צריך על פי חשבונות שמיים כדי לעשות את התיקון שלו בצורה הטובה ביותר.

וחלק מהתיקון זה גם מוות, אונס או שאר ייסורים. הבורא עושה את זה בשבילנו, למרות שאנחנו חושבים שזה בא לרעתנו."

מחיאות כפיים סוערות...

אז נניח שביססנו שכל נאנסת בעצם אשמה גם היא- ב"משהו" - אחרת היא לא הייתה נאנסת מלכתחילה. ונניח שנתעלם מכך שהיהדות עצמה טוענת ש"רשע וטוב לו- צדיק ורע לו" (איך הוא צדיק אם רע לו?) – עדיין יש מקרים שאי אפשר לייחס אליהם את הקביעה הזו:

תינוקות, לצורך העניין, עדיין לא הספיקו לחטוא. הם "טלית שכולה תכלת", אך משום מה - 25 אלף תינוקות מתים בכל יום- שזה תינוק כל 3.5 שניות. האם אלוהים לא יודע? האם הוא לא יכול לעזור? האם הוא לא רוצה?

עוד עובדה מאוד מעניינת, היא שמאז שהמציאו את האנטיביוטיקה לפני כמאה ומשהו שנה- הרבה פחות תינוקות מתים... אז ממה הם מתו עד לפני מאה שנה- מחטאים שהם לא הספיקו עוד לבצע? או ממחלות?

ובכן, תסמכו על רבנים שימצאו לכם תשובה- גלגול נשמות!

גם תינוק בן יומו שחוסל על ידי הקב"ה היה אשם- ב"משהו"- שהוא ביצע פעם בחיים אחרים.

למה לתת לו להיוולד בכלל? לא ידוע. למה לחכות תשעה חודשים רק כדי להרוג אותו אחרי כמה שעות? לא ידוע. למה עצם העובדה שהוא מת כבר בחיים קודמים לא סוגרת את החשבון? לא ידוע. למה לא לסגור איתו חשבון בעולם הבא אם הוא כבר שם? גם לא ידוע.

כאמור - "נסתרות דרכי הבורא"'.

אי אפשר לסתור גלגול נשמות, כי הוא לא באמת טיעון. הוא סובייקטיבי לגמרי. כמו הפיל הוורוד השקוף שעומד מאחוריך כרגע- לך תוכיח שהוא לא שם.

גם לא ברור לי איזו מין אם תראה בטיעון גלגול הנשמות נחמה:

- "התינוק שלך בטח היה רשע בחיים קודמים, אלוהים עשה לך טובה..."

- "אז למה הוא היה צריך להרוג לי את התינוק, במקום להחליף לו את הנפש לצורך העניין?"

- "כי כנראה שגם את אשמה במשהו..."

אבל דבר אחד כן אפשר לומר בוודאות:

בתורה, בתלמוד ובמדרשים אין מילה אחת על גלגול נשמות.

אז מאיפה זה בא? מהקבלה וספר הזוהר - שנכתבו במאה ה13 לספירה- בערך 2000 שנה לאחר מעמד הר סיני, ולאחר כ- 1000 שנים שבילתה היהדות בגלות, מוקפת השפעות זרות, אמונות זרות, סיפורים ומעשיות שללא ספק חלחלו...

מעניין שלקח לרבנים כל כך הרבה זמן למצוא פתרון לפרדוקס הזה....

לאלה מאיתנו שטוב להם עם הקביעה שדרכי הבורא נסתרות, או במילים אחרות- תכבה את השכל ותפסיק לשאול- שיבושם להם.

אבל לי באופן אישי יש בעיה קשה עם הקביעה שהמוסר אליו מטיף אלוהים אינו תקף לגביו. שאם אני אתחיל להרוג ילדים זה ייחשב פסול- אבל כשאלוהים עושה את זה זה בסדר. הדבר הראשון שאמור להדליק נורה אדומה בקשר למנהיג, היא כאשר הוא מטיף לתומכיו לקחת דוגמא מדבריו- אך לא ממעשיו.