למי שאי פעם תהה מה בדיוק קורה בצפון קוריאה

אמאל'ה איזו כת!!!

מיתוס גן העדן

מעורר השראה

הרצאה מפי ריצ'ארד דוקינס

אנשים נוטים להתפלג לשלוש קבוצות בעומדם מול הסתירות שבין הדת למדע – אלה "שאינם יודעים דבר" על המדע, אלה "שיודעים הכל", ואלה שטוענים כי "אין תחרות בין הדת למדע". אני חושד שהדוקטור ג'ון האבגוד, הבישופ של העיר יורק, ככל הנראה משתייך לקבוצה השלישית- שבהם אפתח את דברי.

המשתייכים לקבוצה זו טוענים כי אין תחרות בין הדת למדע ומודים בפה מלא כי הדת אינה מסוגלת להתחרות במדע. הם טוענים שלא מתחוללת כל תחרות, מאחר ומדובר כביכול בשני דברים שונים לחלוטין. הם מודים שמוצא היקום כמתואר בתורה (הכולל גם את מוצא החיים, הגיוון במינים הקיימים בעולם, ומוצא האדם) – אינו אלא סיפור, שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

בקבוצה זו לא תמצא כל התנגדות למדע. לעולם לא תשמע מישהו מהם שואל ברצינות אם סיפור כלשהו בתנ"ך קרה באמת. האם זה קרה באמת? 'באמת?' – הם אומרים. 'כמובן שזה לא "אמיתי" במובן הישיר של המילה. המדע והדת אינם מתחרים על אותה הטריטוריה. הם עוסקים בדברים שונים לחלוטין. שניהם נכונים- אך בדרכים שונות.'

ביטוי שגור, אך עם זאת חסר כל משמעות הוא "המימד הדתי". תיתקלו באמרה כזו כחלק ממשפט כמו "המדע הוא אומנם טוב ויפה, אך אין לו קשר למימד הדתי".

אלה "שאינם יודעים דבר", או בשמם - "הפונדמנטליסטים", לפחות יכולים לנקוף לעצמם את נקודת הכנות. הם נאמנים היסטורית. הם מכירים בכך שעד לאחרונה, אחד מתפקידיה הגדולים של הדת היה לשמש כאסמכתא מדעית: ההסבר לקיום היקום והחיים בו. מבחינה היסטורית, מרבית הדתות התעסקו בביולוגיה ואסטרונומיה. אני מאמין שאם תבקשו ממרבית האנשים להצדיק את אמונתם באל, הם מיד יפנו לסיבה "מדעית". מרבית האנשים מאמנים שחייבים התערבות אלוהית בכדי להסביר את קיום העולם ובעיקר את קיום החיים. הם טועים, אך מערכת החינוך שלנו לא מספקת לכך מענה- כך שהם אינם מודעים לטעותם.

הם צודקים מהסיבה הנוספת שלא ניתן להתחמק מההשלכות המדעיות של הדת. יקום שנברא על ידי אל יתקיים באופן שונה מאוד מכזה שלא. פיזיקה וביולוגיה ביקום ללא אל ייראו שונים מאוד. כך שמרבית טענות הדת הן עצמן מדעיות. הדת הוא למעשה תיאוריה מדעית.

פעמים רבות מטיחים בי האשמות שאני יהיר וחסר סובלנות כאשר אני ניצב אל מול בריאתנים. כמובן שיוהרה היא תכונה בלתי רצויה, ואינני אוהב שמכנים אותי יהיר. אך יש גבול! בכדי לנסות ולהבין את עמדתו של חוקר אבולוציוני כאשר הוא נקלע לויכוח עם בריאתן, יש להתחשב בדוגמא הבאה: דמיינו פרופסור לחקר התקופה הקלאסית, אשר מתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה ובקיא בכל פרטיה. כעת מגיע לו אדם, עם תואר בהנדסה תת-ימית או מוזיקולוגיה וטוען שהרומאים מעולם לא היו בכלל קיימים. האם הייתם מצפים מאותו הפרופסור שגם הוא ירסן את חוסר סבלנותו? והאם הייתם מאשימים אותו ביהירות? או האם הייתם מאשימים דווקא את המהנדס?

הקבוצה השלישית, "אלה שיודעים הכל" (אני מכנה אותם כך בשל עמדתם המתנשאת), חושבים שהדת היא המצאה שחובה להאמין בה מכיוון שהיא טובה לאנשים. יש שיאמרו שזה מכיוון שהיא מנחמת אנשים לאחר מות קרובים, ויש שיאמרו שהיא מספקת קוד מוסרי שבלעדיו בני האדם לא היו יודעים כיצד להתנהג.

שאלת "אמיתות הדת" כלל אינה עומדת על הפרק. 'אולי בכלל אין אלוהים. אנו המשכילים יודעים כי אין כל הוכחות התומכות בכך, ובטח שאין ראיות התומכות ברעיונות מגוחכים כגון נחשים מדברים ותפוחים קסומים- אך האספסוף חסר ההשכלה זקוק לאלוהים שישמור עליו מוסרי.' סוגיית ההסתברות האפסית שאלוהים אכן קיים מסולקת הצידה בשם טובת הכלל ו"שלמותה המוסרית" של החברה. לא אכביד עוד במילים על חברי הקבוצה הזו, מכיוון שכאמור, אין להם דבר לתרום לדיון בשאלת האמת המדעית.

מהו אלוהים?

כעת אשוב להתייחס לקבוצה השלישית, הטוענת כי אין תחרות בין הדת למדע. הטיעון של קבוצה זו בהחלט זכאי להתייחסות רצינית, אך אני סבור כי נמצא שגם בו אין יותר משקל משתי הקבוצות האחרות.

"אלוהים איננו איש מזוקן שחי בשמיים". יופי. - "אז מהו אלוהים?" כעת מגיעות מילות ההתחמקות. "אלוהים אינו שם בחוץ, אלא טמוע בכולנו. אלוהים הוא יצר החיים שבתוכנו. אלוהים הוא מהות כל הדברים. אלוהים הוא היקום- האם אינך מאמין ביקום? כמובן שאתה מאמין ביקום- אז גם אתה מאמין באלוהים. אלוהים הוא אהבה. אתה לא מאמין באהבה? כמובן שכן. רואה? גם אתה מאמין באלוהים."

גם הפיזיקאים המודרניים עלולים להישמע מעט מיסטיים בעודם מדברים המפץ הגדול, ומדוע הוא התרחש כפי שהוא התרחש- מדוע חוקי הפיזיקה הם כמו שהם ולא אחרת, ומדוע היקום בכלל קיים מלכתחילה, וכו. לפעמים אף תשמעו פיזיקאים מודים בפה מלא שישנו באמת מימד מסתורי שטרם נגלה בפנינו- שיתכן ולעולם לא יתגלה בפנינו. לפעמים תשמעו אותם אף אומרים שניתן לכנות מימד מסתורי זה בשם "אלוהים". כדבריו של סטיבן הוקינג – אם נבין את פני הדברים, "נבין את האלוהים".

הבעיה היא ש"האלוהים" הזה, עליו מדברים הפיזיקאים אינו קשור בשום צורה או אופן לאלוהי התורה או זה של כל דת אחרת. כאשר פיזיקאי מכנה את המימד שטרם נגלה למדע בתור 'אלוהים', או את מורכבות היקום בתואר 'אלוהים', הוא איננו מתייחס לדבר מעבר לכינוי מטפורי למורכבות היקום.

אין לכך כל קשר, ולו הפעוט ביותר לאל האישי שסולח לחטאים, מקשיב לתפילות, טרוד עד מאוד במועד כניסת השבת, או המתעסק באורך השרוול והחצאית. ובטח שהם אינם מתייחסים לאל המבצע ניסים, שגרש את האנושות מגן מופלא לאחר שחטאו באכילות תפוח מכושף.

התורה המופלאה

אותה האמת תקפה לגבי אנשים שמנסים לשייך את מאורע המפץ הגדול למעשיית בריאת העולם בספר בראשית. כל דמיון בין השניים הוא זניח ומקרי בהחלט. לא באמת ניתן להשוות בין ההבנה המעמיקה והאדירה של הפיזיקה המודרנית, לבין המיתוסים של היהודים והבבלים העתיקים.

מה אומרים חסידי "אי התחרות" על פסקאות אלה מהתורה, שעד עליית המדע היוו "אסמכתא מדעית" לשאלות בריאת העולם? מה הם אומרים על הפסקאות שסיפקו לאנשים תשובה מוחלטת על מוצא האדם, הסבירו מאורעות בלתי מובנים כניסים ונפלאות, ושקבעו כי קסמים ופלאים אכן קרו במציאות? בידיהם של תומכי "היעדר התחרות", הפכו סיפורים אלה ללא יותר מאנקדוטה מוסרית, סיפורי עם הקשורים במסורת. אין כל פסול בכך, אך זה מרגיז שהם אינם מוכנים להודות בצביעותם.

לדוגמא, לאחרונה נכחתי בהרצאה של הרב הראשי לשעבר, עמנואל יעקוביץ', שדיבר על עוולות הגזענות. גזענות היא אכן דבר מתועב, ויש לספק כנגדה טיעון מוצלח יותר מזה שהוא הציע. "אדם וחווה", הוא טען, "היו אבות האנושות. על כן כל בני האדם משתייכים לאותו הגזע- הגזע האנושי."

מה עלינו להבין מטיעון זה? הרב הראשי הוא אדם משכיל. אין שום סיכוי שהוא באמת מאמין בסיפור של אדם וחווה כאמת היסטורית, אז מה הוא בעצם מנסה לומר? הוא בטח השתמש בסיפור כמשל, כמו שמשתמשים בסיפור של זהבה ושלושת הדובים כדי להמחיש נקודה מוסרית כזאת או אחרת.

אני סבור שאנשי כמורה כל כך רגילים להשתמש בסיפורים מקראיים כמשל שהם כבר אינם מבחינים בין אמת לדמיון.

דת תורשתית

בתור חוקר אבולוציה, איני יכול שלא להבחין בדבר מסוים כאשר אני מביט בדת. בדת קיים דפוס תורשתי הזהה לתורשה גנטית. מרבית האנשים משתייכים לדת אחת ומסוימת. אך גם בכל דת ישנם מאות זרמים, וכל אדם מביע נאמנות אך ורק לזרם אחד בתוך אותה הדת.

מכל הזרמים בעולם, אנו שמים לב לצירוף מקרים זועק: הרוב המוחלט של האנשים מחליטים במקריות מוחלטת להצטרף לאותו הזרם אליו השתייכו הוריהם. הם לא חוברים לזרם שמציג את העדויות החזקות ביותר לאמיתותו, או לזה שחווה את הניסים הגדולים ביותר, זה שמתפאר בקוד המוסרי הצודק ביותר או זה שמחזיק בבית המדרש היפה ביותר, במוזיקה המוצלחת ביותר, או במקובלים המפורסמים ביותר: לא, כאשר בוחר המאמין את הזרם המתאים לו, אשר תמיד משום מה מתייחס לכל יתר הזרמים ככופרים מוחלטים- לא נראה שכל המעלות שציינתי אומרות דבר בעיניו. כל שחשוב הוא התורשה.

מדובר בעובדה מוצקה שלא ניתן להכחישה. אולם אנשים עם ידע מוחלט על טבעה השרירותי של התורשה, עדיין מצליחים להחזיק באמונה כה מוחלטת דווקא בדת שלהם. לעיתים הם מגיעים לרמה קיצונית כה גדולה, עד שהם נכונים ואף שמחים לטבוח בכל מי שמשתייך לדת או זרם אחר.

חוקי הפיזיקה נכונים ביקום כולו. הם אינם שונים בפקיסטן, אפגניסטן, פולין נורבגיה או ישראל. אך עם זאת, אנו משום מה מוכנים לקבל את אמיתות הדת שלנו בלבד, על אף העובדה ששיוכנו דווקא אליה איננו יותר מדבר מקריות גיאוגראפית.

אם תשאלו אנשים למה הם משוכנעים שדווקא דתם היא האמיתית, הם אינם פונים לתורשה- מכיוון שזה באמת נשמע מגוחך. כמו כן, הם אינם פונים לראיות ועובדות- מכיוון שאין, והיום אפילו הדתיים המשכילים מודים בכך. לא- הם פונים לאמונה. אמונה היא התירוץ המושלם. הקלף שמבטל כליל את הצורך לחשוב ולהתבונן בעין מפוקחת בעדויות בשטח. אמונה היא הדבקות ברעיון למרות שאין כל סיבה הגיונית לתמוך בו- ולפעמים דווקא בגלל שאין כל סיבה. הדבר המרגיז הוא שכולנו נדרשים להביע גם כן כבוד: ולנהוג בדת עם כפפות של משי.

אם שוחט אינו נשמע לחוקי צער בעלי החיים, הוא מוצא עצמו על דוכן הנאשמים בגין התעללות. אך מספיק שיטען שמעשיו האכזריים הם הכרח דתי, ומיד אנו ניסוג בהתנצלות ונתיר לו להמשיך במעשיו. דת היא המקרה היחיד בעולם שהפועלים בשמה אינם נדרשים להצדיק את מעשיהם עם טיעון הגיוני. הדת קיבלה אישור להתנהל ללא כל צורך במתן הסברים או מקום לשאלות. ואם אתה במקרה לא מוכן לכבד זאת- אתה מואשם בהפרת זכויות אדם.

אפילו אלה מאיתנו שאינם מאמינים בשום דת אולצנו לכבד את דתם של אחרים. כאשר מנהיגי הקהילה המוסלמית התאספו בקריאה לרצוח את סלמאן רושדי, הם הסיתו לרצח באופן ברור- פשע שכל אדם אחר היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח בגינו. אך האם מישהו מהם נאסר? כמובן שלא, מכיוון שהחברה החילונית "מכבדת" את רגשותיהם, ומזדהה עם "הכאב העמוק" ו"העלבון" שהם חשים. ובכן, אני לא. אני אכבד את עמדתך אם תוכל להצדיק אותה. אך אם תטען לאמיתות דרכך על סמך אמונה בלבד, לא תוכל לדרוש כבוד.

אי הסבירות של האלוהים

אני רוצה לסיים בחזרה למדע. רבים טוענים, וביניהם חברינו שאינם חושבים שיש תחרות בין המדע לדת - שמאחר ואין ראיות התומכות או סותרות את קיום האלוהים, אז הכי בטוח לשמור על ראש פתוח ולהיות אגנוסטי.

בתחילה נראית זו כעמדה חסינה, אך במבט שני מתברר כי מדובר בתירוץ נוסף. מדוע לא להכפיף את אותו ההיגיון על סנטה קלאוס, או פיית השן? מה לגבי מלאכים או סוסים חדי קרן? אין כל ראיה התומכת בקיומם של יצורים אלה, אבל אי אפשר הרי להוכיח שהם לא קיימים... האם עלינו להיות אגנוסטיים גם בנוגע לפיית השן?

הבעיה עם הטיעון האגנוסטי הוא שניתן ליישם אותו לכל המצאה מטופשת שבני אדם יהגו ברגע. אין סוף לאמונות שניתן להמציא, אותן לא ניתן לסתור מדעית. ככלל, איננו מאמינים ברובן, כדוגמת פיות, חדי קרן, דרקונים, סנטה קלאוס, וכו.. אבל אנשים כן מאמינים ביצור בלתי נראה שברא את העולם- באל כזה או אחר, שבמקרה זה אותו האחד בהם מאמינים הוריהם.

אני מאמין שלמרות שרובנו איננו פונדמנטליסטים, ואיננו משתייכים לקבוצה של אלה "שאינם יודעים דבר", אנו עדיין מסתובבים עם התחושה שתורת האבולוציה אינה מספקת בכדי לענות על שאלות החיים המטרידות את כולנו. כל שאני יכול לומר הוא שבתור ביולוג, הרגשה זו נעלמת כליל ככל שלומדים יותר לעומק על החיים והאבולוציה.

ברצוני להוסיף דבר נוסף. ככל שמבינים יותר לעומק את חשיבות האבולוציה, כך הופכים נכונים יותר לרדת מהגדר האגנוסטית ולהכריז על עצמנו כאתיאיסטים. דברים מורכבים ובלתי סבירים מבחינה הסתברותית הינם מעצם טבעם קשים יותר להסברה מאשר דברים פשוטים וסבירים מבחינה הסתברותית.

כל היופי בתיאוריה של דרווין הוא שהיא מסבירה כיצד מציאות מורכבת וקשה להסברה יכולה הייתה להתעצב, צעד אחר צעד, מהתחלה פשוטה וניתנת לתפיסה. אנו מתחילים את ההסבר מההתחלה הפשוטה ביותר לתפיסה: מימן טהור וכמות אדירה של אנרגיה. ההסבר הדרוויני מלווה אותנו בהדרגה, צעד אחר צעד, בצעדים הניתנים לתפיסה- עד לעת המודרנית, בה אנו ניצבים מול המורכבות האדירה של הטבע והיקום. האלטרנטיבה לכך, אותה מקדמים הדתיים, היא קסמים ופלאים. בורא כל יכול שברא את היקום באקט על-טבעי של הנפת שרביט. מעבר לכך שמדובר בטענה מגוחכת, שלא ניתן לקבל מדעית- ובטח שלא לחקור- מדובר גם בתרחיש בלתי הגיוני בעליל מבחינה הסתברותית. עצם הקיום של אל הזכאי לשמו, המחזיק באינטליגנציה אינסופית, מעין מוח-על שקיים מאז ומעולם ובעצמו לא נוצר בידי אינטליגנציה גבוהה יותר- הוא בעצמו חלופה שאינה אפשרית מבחינה הסתברותית.

אפילו אם קיומה של ישות שכזו הייתה מסבירה משהו (וכאמור אין אנו זקוקים לה בכדי להסביר את היקום סביבנו), היא עדיין לא באמת פותרת לנו שום שאלה, מכיוון שהיא מעוררת יותר מסתורין מאשר תשובות.

המדע מספק תשובה לשאלה "כיצד נוצרת מורכבות מתוך פשטות"? טענת האלוהים אינה מספקת תשובה אמיתית לשום דבר, מכיוון שהיא מנסה לענות על שאלות היקום מתוך ההנחה המוקדמת שאלוהים קיים- ולא מהסתכלות אמיתית על הממצאים והסקת מסקנות על פיהם- יהיו אשר יהיו. הדת מניחה שהעולם מורכב ומותירה את זה בכך. איננו יכולים להוכיח שאין אלוהים, אך אנו יכולים לומר בבטחה שמבחינה הסתברותית, אין באמת סיכוי שהוא קיים.

טיפש הכפר

תרי"ג מצוות

היהדות טוענת להיות דת האמת היחידה. היא מתוארת כאוצר החוכמה הנצחי שניתן בידי האל האחד והיחיד לעם "הנבחר".

נבחר לעשות מה?- לחיות על פי מצוות התורה.

לשם איזו מטרה? קידוש האלוהים שנתן אותה.

לא ממש תשובה, יותר כמו טיעון מעגלי.

היהדות אומנם התהוותה לכדי עם, אך בראש ובראשונה היא דת. היא אינה תורה גזענית מכיוון שכל אחד מוזמן להתגייר להפוך ליהודי כשר כמשה רבינו.

מהות היהדות היא המצוות- הקיום היומיומי של 613 פעולות שרירותיות כי כך דורש מישהו שאף אחד לא ראה, למרות שכולם טוענים שהם מכירים אותו.

אז מה הן בדיוק 613 המצוות הללו? כמה מהמתיימרים להחזיק בתואר "יהודים" באמת מכירים ומקיימים אותן?

נתקלתי בעמוד גאוני מבית אתר חופש, בו מופיע פרוייקט שעשה האתר על תרי"ג מצוות היהדות.

613 המצוות המפורטות הן למעשה ה"יהדות" עצמה ב"ה" הידיעה. למידת המצוות והפרשנות שלהן הינו המקצוע עליו שוקדים דתיים וחרדים בישיבות, וקריאת המצוות תתן מושג ברור לבור הסקרן בנוגע לשאלה " מה היא בעצם היהדות?"

לרשימה מלאה של תרי"ג המצוות, משמעותן ופרושן.

http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/taryag.html

זוהי היהדות, על זה אנחנו נלחמים, זו תרומתנו לעולם.

עצוב מאוד...

נשים באסלאם

נתקלתי עכשיו באתר מוסלמי שמציין רשימה של טענות שמועלות נגד האסלאם בשל היחס שלו לנשים.

האתר אומנם מודה שהתופעות האלה קיימות ואף רווחות, אבל לטענתו כל אחד מהסוגיות האלה אינן מהותיות לאסלאם, אלא תולדה של פרשנות לקויה.

ראיתי לנכון לתרגם את הרשימה כעדות לכך שבין אם דיכוי הנשים באסלאם הוא תולדה של פרשנות מוטעית או לא, זה עדיין גיהינום שחיות אותו כחצי מליארד נשים ברחבי העולם המוסלמי.

איפה לעזאזל ארגוני הנשים?!?!?!

===========================

• נשים מוסלמיות חייבות להתכסות
• האסלאם מעודד אלימות נגד נשים
• האשה המוסלמית זכאית רק לחצי מסכום הירושה שיורש גבר
• עדותה של אישה בבית משפט שווה למחצית מעדותו של גבר
• נשים מוסלמיות אינן רשאיות לעבוד מחוץ לבית
• האיסלאם מעודד פוליגמיה (לגברים בלבד..)
• האישה המוסלמי נחותה לגבר
• אסור לנשים מוסלמיות לרכוש השכלה
• לנשים אסור לקחת חלק בהנהגת הקהילה והפוליטיקה
• לנשים אסור לקחת חלק במנהגים דתיים כדוגמת צום בזמן מחזור
• יש לסקול נשים למוות בגין ניאוף (לא גברים)
• לנשים מוסלמיות אסור להינשא לגבר לא מוסלמי
• לאשה המוסלמית אין זכות להתגרש מבעלה
• מי שרצח אישה יפצה את משפחת הקורבן במחצית הסכום שהיה מפצה על רצח גבר
• תלותנה של אישה על אונס אינה קבילה אלא אם ארבעה גברים שומרי מצוות מעידים שאכן כך היה
• גיל הנישואין המותר לנשים באסלאם הינו החל משבע שנים
• ברית מילה לנשים
• נשים מוסלמיות לא מורשות לנהוג
• במקרה של גירושים, לאב יש זכות בלעדית על הילדים
• יש להפריד בין גברים ונשים בציבור, במקום העבודה והתפילה
• רצח נשים על כבוד המשפחה
• משטרת צניעות שמוודא שנשים לבושות כהלכה
• נשים אינן רשאיות להסתובב בחופשיות אלא בליווי בן משפחה ממין זכר

=================

ולינק חביב עם ציטוטים מהקוראן בכל הקשור לנשים:

http://www.skepticsannotatedbible.com/quran/women/long.html

צביעות דתית

הטענה הדתית היא שהתורה נמסרה על ידי אלוהים. משה שהה 40 יום וארבעים לילה על הר סיני, שם הכתיב לו אלוהים את התורה. התורה מגלמת בתוכה אמת נצחית שמסר אלוהים לעמו. 613 החוקים הכתובים בתורה מהווים את המוסר העליון ביותר שקיים- שתקף ללא קשר לזמן. האמת האלוהית תקפה בכל עת, ולבני אדם אין את הסמכות לברור מה מתאים להם ומה לא- כי אז הם מכריזים בכך ששיקול דעתם האישי עולה על זה של אלוהים.

בתורה אסור לשנות ולו אות, בדיוק מכיוון שהיא מילתו הכתובה של אלוהים. אם אלוהים ראה לנכון לצוות עלינו מצווה מסוימת, לנו אין את הסמכות להחליט שהיא לא רלוונטית.

אבל גם היהודים האדוקים ביותר, אלא שיצעקו נגד מצעדי גאווה בירושלים "כי כך כתוב בתורה", ויציתו פחים על קדושת השבת- יתעלמו גם הם כליל מהמצוות "שלא נוחות להם".

כמו פוליגימיה, עבדות, רצח עם וכו...

זו הצביעות האדירה של היהדות, ובעצם של כל הדתות. המאמינים יתרצו את מעשיהם במצוות אלוהיות, ומנגד יתעלמו כליל במצוות שלא מתאימות להם.

ולסיום קליפ חביב מיו טיוב:

ירון ידען - הסרט הטוב ביותר שקיים להחזרה בשאלה

הרצאה מפי ירון ידען, רב חרדי לשעבר, מנהל כולל, שהיה בדרכו להתמנות לפוסק בבית דין רבני וחזר בשאלה.

עשרת הדברות

1. אָנוֹכִי ה' אֱלוֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

-התורה מתאפיינת בחוסר סבלנות יוצא דופן כלפי דתות אחרות. החל מהמצווה התורנית לגרש את יושבי הארץ (כל מי שאינו יהודי) משטח ארץ ישראל, תוך צויי ברור להרוג כל מתנגד. כמו כן, התורה מציינת במפורשות שאין לנהל משא ומתן עם עמים זרים שחיים בשטח ארץ הקודש, ואין להתפשר מולם. כמו כן, לא חסרים בתורה סיפורים על במות זרות שנופצו וכוהנים עובדי אלילים שנרצחו על קידוש ה'.
הסיבה ליחס לוחמני זה היא אך ורק חוסר אמונתם של עמים אלה באלוהי ישראל.


3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

-שלוש המצוות הללו מקוטלגות כ"יהרוג ואל יעבור" כלומר גם אם מדובר בסוגיה של חיים ומוות, אסור לעבור על המצווה. בסיפור המכבים מסופר על אם שדרשה מילדיה להתאבד ולא להתנער מאלוהים בפומבי כפי שדרשו היוונים. בדומה מובא סיפור על זקן שלא הסכים לאכול בשר לא כשר בפומבי. אלה הן מצוות יהרג ואל יעבור.

ומין הסתם העונש על חילול מצווה זו הוא מוות. כך שאין למאמין יותר מדי ברירות.

4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

חז"ל מפרטים לנו בדיוק מה היא “עבודה” ומפרטים 39 סוגי מלאכה, וכמובן את העונש שמוטל על עבריינים:
-זריעה/נטיעה - מוות
חרישה- מוות
קצירה- מוות
עימור- מוות
דישה- מוות
זרייה, ברירה והרקדה- מוות
טחינה- מוות
לישה- מוות
אפייה ובישול- מוות
גזיזה- מוות
ליבון- מוות
ניפוץ- מוות
צביעה- מוות
טוויה- מוות
המיסך- מוות
עשיית שני בתי נירין- מוות
אריגה- מוות
פציעה- מוות
קשירה- מוות
התרה- מוות
תפירה- מוות
קריעה- מוות
צידה- מוות
שחיטה- מוות
הפשטה- מוות
עיבוד/מליחה- מוות
הממחק- מוות
שרטוט- מוות
חיתוך- מוות
כתיבה- מוות
מחיקה- מוות
בנייה- מוות
סתירה- מוות
כיבוי- מוות
הבערה- מוות
הכאה בפטיש- מוות
הוצאה מרשות לרשות- מוות

אם להיות יותר ספציפיים, נכתב כי במידה ואדם מחלל שבת בפומבי, ומבקשים ממנו לחדול מכך שלוש פעמים והוא לא עושה זאת- דמו מותר.

5. כבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
-ציווי גורף, בלי הסתייגויות. גם אם אבא שיכור ומכה. העובר על המצווה מכונה"בן סורר ומורד"- ודינו, איך לא- מוות

6. לא תִרְצַח
לסייגים ראה סעיפים 1-5

7. לא תִנְאָף
כאן נכנסת התורה אל חדר המיטות. בדוגמא המפורסמת של המלך דוד ובת שבע, בה ארגן דוד את מותו של בעלה, ואז ביצע עימה ניאוף, אלוהים הגיב בעונש תמוהה למדי. למרות שדוד ביצע רצח, ובת שבע ביצעה ניאוף- אלוהים העניש את התינוק שנולד להם. וגזר עליו מוות בייסורים.


8. לא תִגְנֹב
אין פסול במצווה זו. רק היא מעלה תהיות. אם ללא התורה אנשים לא יבחינו בין טוב לרע, למה לא כתוב שום דבר על אונס?, או עינויים?, או עבדות ילדים?. בעצם על עבדות מבוגרים כתוב, שזה בסדר גמור.


9. לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
או במילים אחרות- לא תשקר, גם כאן, גזר הדין הוא מוות

10. לא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
כאן התורה בכלל נכנסת לנו לתוך המוח. אקט של חמדה הוא מחשבתי בלבד. אנחנו צריכים להתבייש במחשבות שלנו, לפחד מהן. כמובן שזו לא מצווה שניתן לאכוף. אבל אלוהים יודע.
==========================
====

על אכיפת החוק היהודי היה אחראי הסנהדרין, שהורכב מ70 דיינים שהיוו ערכאה דתית עליונה לאכיפת התורה.

הסנהדרין התקיים עד לשנת 425, אז הוא בוטל בידי חז"ל, שבשל הגלות לא יכלו לאכוף את חוקי התורה על קיהלות העם היהודי. חשוב לציין כי אחד הקריטרניונים החשובים במינוי הדיינים היה מידת חמלתו של המועמד.

עם זאת, על פי חז"ל, העבירות על עשרת הדיברות הן עבירות חמורות, שהעובר עליהן בזדון ובכוונה חייב עליהן מיתה.

קישורים מענינים:
http://he.wikipedia.org/wiki/עבד_עברי

http://www.positiveatheism.org/writ/drlaura.htm

http://www.youtube.com/watch?v=pkRYaMiP4K8

מדע ודת