בחירה חופשית?

מה היא בחירה חופשית? עד כמה הבחירות שלנו הן באמת "חופשיות"?

האם זו מקריות מוחלטת שכל כך הרבה אנסים נאנסו כאשר היו קטנים? שכל כך הרבה אנשים שעברו התעללות הפכו למתעללים בבגרותם?

נכון שזה לא גורף, ושאפשר לנסח זאת כ"נטייה" (לאלימות, להתמכרות, וכו..) אך היכן נכנסת כאן הבחירה?

אדם נולד עם נטייה גנטית שאין לו שליטה עליה, ובשנים הראשונות של ילדותו, אין לו שליטה על החינוך שהוא מקבל- שיש לו השפעה אדירה אם לא דטרמינלית על מי שהוא יהיה כאשר יגדל.

עד כאן אין חידוש, אבל האם באמת קיימים מצבים בהם אין לאדם באמת בחירה חופשית, ולכן לבוא אליו בטענות זה בכלל לא רלוונטי? היום אני מאמין שכן.

ראיתי לא מזמן הרצאה של ג'ים פאלון, אחד המומחים הגדולים לחקר המוח היום בעולם, שסיפר שרוצחים סדרתיים רבים סובלים מ"אלרגיה" לחמלה. מה זה אומר בדיוק? ובכן, פאלון הסתכל על 70 מוחות של רוצחים סדרתיים וגילה שלכולם היה גן נדיר שנקרא MAOA. מדובר בגן שמקבלים מהאם ולכן הוא בעיקר קיים אצל גברים. כעת, הגן הזה גורם לנושאים אותו לאלרגיה לחומר שנקרא "סרטונין"- שהוא החומר שאחראי לתחושת הרוגע בגוף, ולחמלה.

כאשר אנשים שאלרגים לסרטונין נחשפים לסיטואציה שהגוף שלהם אמור לחוש חמלה- הם מתחרפנים, כי מדובר בתגובה אלרגית של ממש.

מנסיוני האישי אני יכול להעיד שאלרגיה אינה קשורה לרצון חופשי- וכמה שאני אהיה מודע לעובדה שפרוות חתול אינה באמת מאיימת עלי- הגוף שלי עדיין יגיב בתגובה אלרגית חריפה. אין כאן בחירה חופשית, לי יש אלרגיה שמשפיעה על הגוף- ולרוצחים יש אלרגיה שמשפיעה על המוח.

פאלון הוסיף עוד בהרצאה שאם משלבים את האלרגיה לסרטונין עם חוויות אלימות בילדות (שסביר מאוד שתמצא בקרב משפחה שסובלת גנטית מזה דורות רבים מאלרגיה לחמלה), והסיכוי שהילד יהפוך לרוצח הוא וודאי.

ההבנה הזאת גרמה לי להרהורים רבים. כמה אנשים מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח בשל "הבחירות" שנקטו בחייהם כאשר לא באמת היה מדובר בבחירה? כמה אנשים כאלה מסתובבים כיום בחוץ, כפצצה מתקתקת שאין לה ברירה אלא להתפוצץ מתישהו? האם באמת אפשר לטעון שהבחירה החופשית אכן קיימת נוכח הגילוי המרעיש הזה? אולי היא קיימת בעוד תחומים? אולי הנטייה הגנטית שלנו, יחד עם החינוך שקיבלנו (שגם הוא מצד הורים שחיו עם אותה נטייה גנטית) הם שקובעים את גורלנו?

זה החזיר אותי לאמונה בה החזקתי תמיד- שסוגיות חברתיות שניסו כל מיני מערכות דתיות ואודיאולוגיות לפתור לאורך הדורות (וכשלו) לא ייפתרו אלא דרך המדע.

רוצחים לא יפסיקו לרצוח, לא משנה כמה אכיפה, ענישה ואיומים מהעולם הבא יהיו.

אנסים לא יפסיקו להיות משועבדים ליצר שלהם- כמה שהם לא ירצו להתעלות מעליו.

אנשים עם נטייה לאלימות גם הם ימשיכו את אילן היוחסין הגאה שלהם.

הרי הומואים טוענים שנים שלא מדובר כאן בבחירה- ואני חושב שצריך להקשיב להם.

אני משוכנע שהפתרון איננו חינוך, או איומים, או התניה. הפתרון הוא ביטול היצר מלכתחילה.

בדיוק כמו שאני לוקח תרופות נגד האלרגיה שלי- רוצחים סדרתיים צריכים לקבל חומר שיפיג את האלרגיה לסרטונין.

בדיוק כמו שאנסים חיים על זריקות של סירוס כימי, ובכך מנוטרל להם היצר המיני שמאפשר להם להתשחרר מהקללה שרוצבת מעל ראשם- כך גם נרקומנים צריכים לקבל תרופות שיגרמו להם לא לחוש "היי" מלכתחילה- מה שיוביל אותם לזנוח את הסם. הם לא ייאלצו עוד להתמודד עם בעיית הרצון שלהם- מכיוון שיבוטל להם הרצון.

ניהלתי על כך שיחה עם מישהו, וזה הוביל ל"אתה לא יכול לשלול מאנשים את זכות הבחירה". אני טוען שבמקרים מסוימים אין בחירה. אני טוען שאם מלכתחילה היינו קונים מכוניות שלא יכולות לעבור את מהירות המאה קמ"ש, אז כל מערך משטרת התנועה היה מוצא עצמו מחוסר עבודה- עם כל הכבוד לקדושת הבחירה.

אני מאמין גדול בבחירה- אבל לדעתי יש מקרים בהם צריך להכיר במציאות, ולראות שאי אפשר להחזיק באמונות שהמדע הפך ללא רלוונטיות.

לצפייה בהרצאה של ג'ים פאלון באתר המדהים TED