אני לא אוהב לנחש. כל הסיפור הזה של איש שאי אפשר לראות אותו, אי אפשר לשמוע אותו, אי אפשר לדעת אם הוא בדיוק חוסם את הדלת כשאתה רוצה לצאת - ואז תמיד לתהות אם אפשר ללכת דרכו, או אם הוא תמיד זז הצידה ברגע האחרון. אני לא אוהב את זה.
בחיים עצמם, כשאני פונה למישהו ומתחיל לדבר איתו, והוא לא עונה לי, או לפחות מהנהן בראש שאני אדע שהוא מקשיב, אני לרוב מפסיק לדבר. אבל אינספור אנשים מדברים מדי יום עם אלוהים, ולפחות אל השפויים מביניהם – הוא לא מדבר חזרה. אפילו את המינימום אלוהים לא נותן למאמיניו, כמו כששולחים מייל לחברה, וגם אם הם לא עונים – תמיד הם ישלחו הודעה אוטומאטית שתגיד "פנייתך התקבלה בהצלחה"... לא היה נחמד לקבל מינימום SMS מאלוהים – פנייתך התקבלה בהצלחה? הרי הוא יודע את המספר שלי...
כשהייתי קטן תמיד שמעתי סביבי שיש לאלוהים את "הספר של הטובים" ו"הספר של הרעים", ושהוא כותב כל שטות שאני עושה. זה מחזיר אותי לנקודה הקודמת שלי על הSMS, הרי אנחנו בעידן האלקטרוני, ובטוח שגם אלוהים מעודכן שמזמן עברנו כבר למסדי נתונים. והרי אם הוא משתמש במסד נתונים, אז בטוח הוא יכול לשלוח מייל בכל פעם שפעולה נוספת שעשיתי נרשמה במאגר. פייסבוק על כל שטות שולחים לי מייל.
נתקלתי בסרטון גאוני שמציג מציאות חלופית שכזו. מציאות בלי תהיות ושאלות בה אלוהים אומנם לא תמיד עונה, אבל בהחלט מודע לחשיבות שבמתן שירות לקוחות.
רשומות
תגובה 1:
הרעיון פה משוגע לגמרי...
וזה מה שעושה אותו חזק ביותר...
הוסף רשומת תגובה