על טלוויזיה ותרבות הגוף

תודה לאל שאין לי טלוויזיה. כל פעם שאני מגיע לבית עם טלוויזיה אני אומר "אשרינו". איזה דרעק. תוכניות דרעק, התמכרות דרעק, בזבוז דרעק של החיים. שלא תבינו אותי לא נכון, אני רואה המון תוכניות וסרטים דרך המחשב. אבל אלה רק הטופ של הטופ, הקרם דה לה קרם, שמגיע אל מרקעי אחרי סינון קפדני של כל מי שאני מכיר שכן רואה טלוויזיה, ואומר לי מה שווה להוריד.

הייתי אצל ההורים שלי לפני כמה ימים, וראיתי טלוויזיה. יותר נכון, ראיתי "בעירום מלא", ספין ישראלי לתוכנית ריאליטי בריטית שלוקחת נשים שמנות שלא מרגישות בנוח עם הגוף שלהן ומשכנעת אותן להצטלם בעירום.

ממה שהבנתי, בגרסא הבריטית לא ממש מתעמקים בנפשן של הבנות – פשוט מפתים אותן במלתחה חדשה ומייקאובר תמורת זה שהן יתפשטו. בביקורת שקראתי, טענו שהגרסה הישראלית ניסתה להיות מתחכמת, ורצתה על הדרך לצלול לנפשן של הנשים המסכנות, ולפתור להן את משקעי הילדות וחוסר הביטחון – הכל בתוכנית אחת של חצי שעה.

ובכן, יופי טופי. למה לא? נראה לי שזה היה הפרק הראשון. הייתה בחורה אחת, לא ממש רזה ודי חסרת ביטחון, אליה התלווה המנחה ההומו (שממה שקראתי בביקורות, בחיים האמיתיים הוא אובססיבי לגבי המראה שלו), ומטרתו הייתה להוכיח לה שהיא לא צריכה להרגיש לא בנוח עם הגוף שלה (מאוד אמין כשזה בא ממנו).

הוא עשה לה כל מיני מניפולציות רגשיות, כמו לתלות בפומבי תמונה שלה בחזייה ותחתונים (בלי הראש שלא יזהו, כשהיא עומדת ליד...), ולאלץ אותה לשאול עוברי אורח אם הם היו מקיימים יחסי מין עם הגוף כרות הראש שבתמונה.

במהלך התוכנית הלכה הבחורה המסכנה ונקשרה למנחה. מניסיוני הדל בקרבת אנשים חסרי ביטחון, ברגע שהם נקשרים למישהו, הם יעשו הכל בשביל שהוא יאהב אותם. כשאין בעולם אנשים שמעריכים אותך, אתה תופס בשמונה ידיים את מי שכן. בגלל זה, היה נראה לי שכניעתה הסופית ללחציו של המנחה להצטלם בעירום, לא הייתה ביטוי לאמנציפציה, לסגירת מעגל ולסופו של התהליך הבראתי, לפריצתה מכבלי הדימוי העצמי הרעוע וההערכה העצמית הנמוכה – אלא לעוד מקרה קלאסי של אדם עם בעיות הערכה עצמית שנכנע ללחץ חברתי כדי לזכות באהבה.

אבל ניחא. כל מה שכתבתי – ניחא. שתתפשט. הנה מה שהפריע לי:

המנחה כל הזמן דיבר בצביעותו המחליאה על כמה שזה מזעזע שנשים מרגישות שהן חייבות להיות רזות, ושאם מישהי שמנה, או אפילו קצת מלאה, אז החברה משפילה אותה ואומרת לה שהיא לא שווה כלום אם היא לא אנורקטית ובלה בלה בלה בלה....

נכון. אז מה?! יופי זה כל מה שיש בעולם?! זה המדד היחידי לערכו של בנאדם?! יש אנשים מכוערים בצורה בלתי רגילה עם אישיות כל כך כובשת שהם יכולים להשיג כל בחורה או גבר שהם ירצו. אני ראיתי את זה קורה הרבה פעמים.

מה עם חוש הומר? מה עם כריזמה? מה עם אינטלקט? מה עם כל התכונות שגורמות לאנשים להיות ביחד גם מעבר לסטוץ חד פעמי?

הסיבה היחידה שכל כך הרבה נשים חושבות שהן לא שוות כלום אם הן לא יפות, היא כי הן חונכו לחשוב שרזון ויופי הן התכונות היחידות שיש להן חשיבות בעולם. עכשיו, זה נכון שליופי יש חשיבות. באמת יש לו. אני מוכן להיות ידיד של כל בחורה שאני אתחבר אליה רגשית, אבל בלי משיכה מינית לא תהיה זוגיות. אבל זה אני, ואני יודע שיש בעולם הזה בחורות שלמרות שהן לא בדיוק 90:60:90, כל כך כיף ומצחיק להיות לידן, שבנים עומדים בתור כדי להיות איתן. יצא לי לדבר עם בני זוג של אנשים שהחשבתי בתור "לא מושכים", והתגובה תמיד הייתה – "אני לא רואה את זה". אנשים שבחיים לא היו "עוברים מסך", חיים עם בני זוג שלא חושבים לרגע שהם "התפשרו". כאמור – יש יותר במשיכה מאשר נתונים פיזיים.

אישה שמנה שמרגישה לא בנוח עם הגוף שלה לעולם לא תגיע לשום מקום אם האובססיה שלה לא תיפסק. אישה שמנה חייבת להבין שמשקלה הוא מחלה שנגרמה כתוצאה מחוסר ביטחון אותו היא מילאה באוכל. ברגע שאת חלל הביטחון ימלא משהו אחר חוץ מסופגנייה – היא תרד במשקל לבד. או שלא, אבל למי אכפת אם טוב לה עם עצמה.

מה שכל כך הפריע לי בתוכנית היה שהמנחה לרגע לא אמר שיופי לא כזה חשוב, ושיש עוד דברים בעולם חוץ מזה. כל מה שהוא אמר לבחורה המסכנה הוא – שהיא יפה כמו שהיא, לא – היא יפיפייה - מהממת! ושהיא צריכה להצטלם בעירום... עכשיו, אני בעד עבודה פסיכולוגית, אבל אני מתנגד נחרצות לאנשים שמאמינים שזה בסדר לשקר אם זה גורם לאנשים להרגיש יותר טוב. האמת תמיד עדיפה, חוץ מזה שהיא תמיד בסוף יוצאת לאור כך שאין שום תועלת בשקר.

שחור אף פעם לא יהיה לבן, לא משנה כמה אתה דמגוג מוצלח. שתים ועוד שתים לעולם לא יהיה חמש (מג'ורג' אורוול סליחה). אישה שסובלת מעודף משקל כרוני אינה מושכת מינית ללא בגדים. זה פסול להגיד לה שכן. זה שקר. זה עוד אחד מאותם השקרים ה"פוליטיקלי קורקט" שמאכילים אותנו. Big Is Beautiful. זה פשוט לא נכון. זה מילים של אנשים חלשים שלא מצליחים לרזות, אז הם מכריזים שהכישלון שלהם הוא בעצם ניצחון. זה לא הופך את זה לאמת. השמנת יתר זו סטייה ביולוגית שרק יכולה להתאפשר בעולם המערבי שהתנתק לחלוטין משרשרת המזון ומהטבע. פעם לא היה דבר כזה. אנשים היו עסוקים מדי בלצעוד 10 קילומטר לבאר, פשוט לא היה להם זמן להשמין מול הטלוויזיה ממזון מהיר עתיר שומן רווי. זה כבר הוכח פעם אחר פעם שגברים בכל התרבויות בעולם נמשכים לאותו מבנה הגוף הנשי בו נשמר היחס של 90:60:90, בין אם מדובר באישה רזה או מלאה.

אדם שמן ששונא את עצמו כי הוא שמן, לא צריך שישקרו לו ויגידו לו שהוא מושך באותה המידה כמו אנג'לינה ג'ולי. המנחה, שלא הפסיק לדבר על תרבות הגוף, לא צריך להגיד לבחורה המסכנה שגם היא יכולה להיות חלק מאותה התרבות הנלוזה אם היא רק תקבל את זה ש"שמן זה יפה". הפתרון לבעיותיה הנפשיות של הבחורה הוא לא להוסיף חטא על פשע ולהפיץ תמונות עירום שלה באינטרנט. הפיתרון טמון בהפחתת חשיבותו של "הרעיון" של תרבות הגוף, ובהקטנתו למימדים ראויים במוחה של אותה הבחורה. יש לגרום לה להבין כי אומנם יש לתרבות הגוף חשיבות, אך לא ליותר מהרבה דברים אחרים. יש לגרום לה להבין שמשיכה מינית לא מבוססת אך ורק על יופי חיצוני, ושכן – איכשהו – אנשים שמנים מתחתנים כל יום וחיים חיים מאושרים. כי יש לחיים יותר מיופי חיצוני!

לאחרונה נפטר אדם דגול – טומי לפיד. בגיל 77, הותיר לפיד מאחוריו מפעל חיים מרשים כסופר, עיתונאי, חבר כנסת, ופעיל ציבור. הוא נשא מאות נאומים מול קהל והוביל הפגנות לשינוי עוולות חברתיות – לא בדיוק אדם עם חוסר ביטחון עצמי. והפלא ופלא – רזה הוא לא היה. למעשה ממש לא רזה. כשפגשתי אותו לפני כעשר שנים הייתי בשוק. חשבתי שהמצלמה אמורה להוסיף 10 קילו, לא להפחית. הוא היה ענק. זה הפריע לו?!

לא מזמן פורסם ספר שכתב לפיד בשם "אמרתי לכם". בספר מספר לפיד על קורות חייו, ובין השאר מדבר על משקלו. לפיד כותב שהוא זוכר בצעירותו שהוא ראה את הלווייתו של ווינסטון צ'רצ'יל, שכאמור גם הוא היה בחור לא קטן. הוא מספר שהוא נדהם מאיך שצ'רצ'יל, שאכל, עישן ושתה אלכוהול כל חייו, מת בגיל מבוגר חרף נבואות כל הרופאים. לפיד כותב כי בו ברגע החליט כי הוא לא מוכן להיכנע לתכתיבי הרפואה והאופנה, וכי הוא מתכוון לחיות חיים נטולי חרטות. הוא אכל, שתה ועישן כל חייו ומת בגיל מכובד של 77.

הנקודה שלי, היא שמדובר בבנאדם שלא רק שלא ביסס ולו במקצת את בטחונו העצמי על משקלו, אלא מדובר באדם ששגשג , התפתח, והצליח אך ורק בזכות כישוריו האינטלקטואליים, ואישיותו הכובשת. גם בחיים האישיים, לפיד מצא אהבה, ואף הותיר מאחוריו בן מפורסם לא פחות.

לפיד הוא ההוכחה הניצחת שאנשים לא צריכים לשקר לעצמם. אנשים לא צריכים לשאוף להיות משהו שהם לא. יש עוד דברים בחיים חוץ מיופי חיצוני ועדיף יהיה אם בחורה חסרת ביטחון תחסוך מעצמה מלהיות מוצגת כמופע קרקס מול עם ישראל, ובמקום זאת תמצא את בטחונה העצמי במה שהיא כן מוכשרת בו.

הרבה יותר קל לרזות כשלא מרגישים כאילו החיים והמוות תלויים בכך.

זה סוף העולם! אולי.....

אני מודה. אני מכור לתיאוריות קונספירציה.

תמיד שועשעתי מהטענה שסדרי עולם לא באמת קורים מעצמם, אלא שמישהו זדוני עומד מאחורי הקלעים ומתעתע בנו כמו פיונים כדי להגשים תוכניות גרנדיוזיות, ושאנשים לפני מאות ואלפי שנים איכשהו ניחנו בפרספקטיבת-על שאפשרה להם להתניע תוכניות אדירות היקף שיוגשמו רק בעתיד הרחוק.

אני מודה שאי אמון טוטאלי בכל מילה הנאמרת מפי הממסד באמת הופכת את העולם למקום הרבה יותר מעניין, ואותך לפרנואיד.

הפרוטוקולים של זקני ציון אמיתיים, הנחיתה על הירח צולמה בסטודיו סגור כדי להשפיל את הרוסים, הסי איי איי רצח את קנדי כי הוא עמד לחשוף שארה"ב נמצאת בקשר עם חייזרים, חללית באמת נחתה ברוזוול ב1947, וזה הכל טיוח של הצבא, ארגון הבונים החופשיים הצמיח את האילומינטי שמנסים להשתלט על העולם ולהביא את שלטון השטן, רבין לא נרצח בידי יגאל עמיר, מגדלי התאומים פוצצו באופן מבוקר כדי לתת לארה"ב אמתלה להציב נוכחות צבאית במרכז אסיה ולהבטיח את אספקת הנפט....

מה שאני הכי נהנה ממנו הוא לבחון עד כמה תיאורית קונספירציה כזאת או אחרת היא באמת הגיוניות. לפעמים הן ממש מגוחכות, אבל לפעמים ככל שקוראים יותר, ככה נהיים יותר פרנואידים. אני באמת לא יודע למי אני מאמין בקשר למגדלי התאומים, או אפילו ברצח רבין. התחלתי לקרוא את התיאוריות כמין בדיחה, אבל די מהר נשארתי עם סימן שאלה גדול.

אבל לפחות תיאוריות קונספירציה מנסות תמיד להתבסס על כמה שיותר עובדות. לפעמים הן נסיבתיות ודרוש מספר סיפורים מוצלח כדי לקשר בין כולם, אבל הן עדיין מתבססות על עובדות.

לעומתן, יש תחום הרבה יותר מגוחך, אך לא פחות מבדר בעיני: נבואות.

בירושלים, קשה לירוק בלי לפגוע בנביא. אני בחיים לא אשכח את היום ששמעתי במדרחוב אמריקאי משוגע שנעמד על ספסל ונתן דרשת זעם נבואית באנגלית מפי אלוהי אברהם על השמדתה הקרבה של ישראל. היה לו ברק בעיניים והוא היה נראה כמו משה רבנו (או סתם נווד משוגע ומלוכלך). אנשים התעלמו ממנו, חלק גיחכו, אבל אני הייתי מוקסם. כל כך נהניתי מכל הדיבורים על "סינדרום ירושלים" שרצו בזמנו. המחשבה שמיליוני מאמינים מטורפים מרחבי העולם יגיעו להר הזיתים כדי לתפוס כסאות בשורה ראשונה להצגה הטובה בהיסטוריה. איזה יופי!

האינטרנט מלא בנבואות זעם מכל קצוות תבל. לכל זרם בנצרות יש תיאוריית יום הדין משלו, וכולם חושבים שהשני טועה וכופר. אנשים שמחפשים סימנים רואים אותם בכל מקום. רעידת האדמה הייתה בגלל הומוסקסואליות, הצונאמי היה בגלל המלחמה בעיראק, או אולי להיפך...

היהודים היו אלה שהתחילו את החגיגה. יום הדיון היהודי מספר על משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. אחד מוביל את העם למלחמה ומת, והשני גואל את כולם ומחייה את המתים. הנוצרים אומרים שישו יחיה את המתים. השיעים מאמינים שאיזה מולה אמור בערך עכשיו לקום לתחייה ולכבוש את העולם.

רוב ה"נביאים" מעדיפים להישאר די מעורפלים במילותיהם, יותר בטוח ככה. אולם ההיסטוריה ראתה כבר כאלה שבאמת היו בטוחים בעצמם, (או שגאוותנות יתר ערפלה להם את כושר השיפוט), נתנו תאריכים מדויקים, ויצאו טמבלים.

אבל כנראה ששום דבר לא באמת משתנה, וכמו נמלים טובות מכבים בני האדם את השכל בכל דור מחדש. יש אנשים שכל כך מתמסרים למילותיו של הנביא התורן, עד שהם הולכים איתו עד הסוף. כת "שערי גן העדן" בארצות הברית, התאבדו כי נביאם הבטיח להם שכדור הארץ אבוד. בג'ורג'טאון התאבדו 700 איש מסיבות דומות.

לא מזמן קראתי (בערך, התייאשתי אחרי כמה פרקים) ספר המתאר את מלחמת העולם השלישית. הוא נכתב בידי אדם שטוען שהוא המשיח, ומתאר אפוקליפסה נוסח המבול בשילוב עם מכות מצריים שיובילו לחורבן העולם, ואיך לא – את חורבן ארה"ב.

מה ששעשע אותי במיוחד בנביא התורן, הייתה הכרתו היוצאת דופן במצבו. הוא פותח את הספר באומרו כי הוא מודע לכך שהעולם מלא בנביאים ונבואות, ושלאנשים כבר נמאס לשמוע שכך וכך הולך לקרות ואז מתבדים. הוא שואל- "אז איך תדעו שאני דובר אמת?" ואז עונה – "כי אני, בניגוד לכל השאר – באמת המשיח!, ועכשיו זה באמת התקופה שלפני אחרית הימים". אני לא יודע מה איתכם, אבל אני השתכנעתי. אם הוא אומר, הוא בטח יודע. הוא ממשיך לטעון שהוא לא סתם היה כותב ספר, ומשקיע בו, אילולא אלוהים היה מורה לו ובלה בלה בלה...

אני חושב שמתישהו העולם כן יושמד. בטח שישראל, שכל הסיכויים, ובעיקר הדמוגרפיה, פועלים נגדה. אבל כרגיל, לא יהיה זה משהו יוצא דופן, שמימי, או מופלא. זה יהיה עוד מאותו דבר. אותו הדבר שהיה לנו מאז תחילת הזמן: טמפרטורות עולות ויורדות, הרי געש מתפרצים ושוקטים, אוקיינוסים גועשים, רעידות אדמה ארעיות, ובני אדם שמוצאים בכל דור מחדש דרך מקורית יותר להשמיד אחד את השני במקום לעבוד ביחד.

או שאני טועה ואלוהים יהרוג את כולנו בקרוב....