העניין הוא, שהנצרות היא דת שמבוססת על תרגום שגוי. התנ"ך באנגלית הוא תרגום של לטינית שהוא תרגום של עברית. משהו הלך לאיבוד בדרך. לפעמים המשהו הזה הוא חסר משמעות, ולפעמים הוא ממש גדול. אחת הדוגמאות היותר בולטות הן שבגרסא האנגלית כתוב שלמשה צמחו קרניים אחרי שהוא קיבל את עשרת הדיברות. המתרגם האידיוט שמין הסתם לא ידע עברית, תרגם את "קרנו פניו", כלומר "קרן מאור מרוב הארה רוחנית" – כ"הפך לעז". הוא קיבל את התורה הנצחית מאלוהים והפך לעז...
מיכלאנג'לו פיסל פסל של משה על סמך התרגום והאיש נראה כמו עז עם שתי בליטות שצומחות מהמצח. אנטישמים ציירו יהודים במשך שנים בתור שדים עם קרניים, כי הרי כולנו הוארנו בידי אלוהים להיות עזים. לך תתווכח. זה כתוב הרי.
מה שאני חותר אליו כאן, הוא שעל אף העובדה שהדת הנוצרית מבוססת על ספר שתורגם לא נכון, הדבר לא מפחית ממסירותם של נוצרים אדוקים לאמונה. אנשים דתיים פנאטים מכל דת יאמרו כי בעבורם לא מדובר ב"אמונה" אלא "בידיעה". הם מסרבים לומר שזו בסך הכל אמונה, כי הדבר כאילו מפחית ברצינות האל בעיניהם. נוצרי אדוק יכול להיות משוכנע לחלוטין בקדושת הספר על פיו הוא חי את חייו, משוכנע כי הוא ואלוהים אחד, משוכנע שהוא מרגיש את אלוהים זורם בעורקיו ומחזק את דרכו מכיוון שהוא הולך בדרך הישר הניתנה בידי האל – דרך שתורגמה לא נכון.
אם ניתן להוכיח לנוצרי אדוק שרגשות ההתעלות שהוא שואב מהיותו צדיק גדול בדרך האל – הן בעצם רק בראשו - כי דרכו היא לא דרך האל אלא דרך התרגום הלקוי, אז הוכחנו שהכל בראש, לא יותר.
רשומות
